אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נמרון נ' מועצה אזורית עמק חפר

נמרון נ' מועצה אזורית עמק חפר

תאריך פרסום : 15/08/2012 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות נתניה
4094-12-11
08/08/2012
בפני השופט:
מרי יפעתי

- נגד -
התובע:
יאיר נמרון
הנתבע:
מועצה אזורית עמק חפר
פסק-דין

פסק - דין

1.בפני תביעה כספית, בסך של 2,784 ₪, שהגיש התובע כנגד הנתבעת, מועצה אזורית עמק חפר, להשבת דמי ארנונה שנגבו שלא כדין.

2.מכתב התביעה עולה, כי ביום 11.09.11 נגבו מחשבון הבנק של התובע, באמצעות עיקול שהוטל על החשבון, סך של 2,213.88 ₪, בגין יתרות חוב ארנונה לשנים 2001-2003.

לטענת התובע, בבעלותו נכס ביישוב בת חפר, אותו רכש מקבלן, ואשר שטחו עמד על 117 מ"ר. ביום 04.12.01 קיבל התובע מהנתבעת "הודעת שומה תיקון שטח נכס", ביחס לנכס בבעלותו, נושאת תאריך 18.11.01, במסגרתה הודע לתובע כי על פי סקר נכסים שבוצע ביישוב עודכן שטח הנכס של התובע מ- 117 מ"ר ל – 131 מ"ר וכי התובע מחויב בתשלום

הארנונה בהתאם לשטח הנכס המעודכן.

ביום 12.12.01 שלח התובע ערעור, כהגדרתו, למחלקת הגביה אצל הנתבעת. משלא קיבל כל מענה, שלח התובע ביום 27.01.02 מכתב תזכורת למחלקת הגביה. מאחר ולא קיבל מענה גם לפנייה זו, פנה התובע ביום 12.05.02 במכתב לראש המועצה ובו הלין הן על הדרישה החד צדדית להגדלת חיוב הארנונה והן על העדר התייחסות הנתבעת לפניותיו בכתב בעניין זה. עוד ציין התובע במכתבו כי, להבנתו, יש לראות את השגתו כהשגה שהתקבלה בשל העדר תשובה מהנתבעת בתוך 60 יום.

ביום 31.7.02 פנה התובע בשנית במכתב לראש המועצה, וטען כי רק לאחר שליחת תזכורת נוספת ללשכת ראש המועצה, זכה ביום 22.7.02 , לראשונה, לתגובה ממחלקת הגביה. התובע ציין במכתבו זה כי מאחר וכל פניותיו הן למחלקת הגביה והן ללשכת ראש המועצה לא זכו לכל מענה עד ליום 22.07.02, ומשחלפו 60 יום מיום שהגיש ההשגה, יש להורות על ביטול הודעת החיוב בארנונה.

לטענת התובע, רק ביום 31.12.02 קיבל תגובה ראשונה בכתב ממנהל מחלקת הארנונה.

ביום 19.01.03 שלח התובע מכתב נוסף הממוען למנהל הארנונה, מר מנשה דוד, אשר כותרתו "נכס 9803370 – השגה על ארנונה מיום 12/12/01", ובו הלין כי בתגובת מנהל הארנונה מיום 31.12.02 לא ניתנה כל התייחסות לעניין המועדים הקשורים להשגה וכי

יש לראות בהשגה כהשגה שהתקבלה מאחר וקיבל מענה ממנהל הארנונה, לראשונה, רק למעלה משנה מאז הוגשה ההשגה.

ביום 11.03.03 בוצעה מדידה של הנכס על ידי מודד מטעם המועצה, בתיאום עם התובע, ונמצא כי שטח הנכס הינו 128 מ"ר. בחודש ינואר 2004 נערכה פגישה בין התובע, מנהל הארנונה ומנהלת מחלקת הגביה לצורך הסדרת החוב.

ביום 13.4.04 פנה התובע פעם נוספת למנהל הארנונה, וטען כי בעקבות מכתב שקיבל בחודש 02/04 ממחלקת הגביה, המפרט את חיובי הארנונה, פנה למנהלת מחלקת הגביה ביום 15.2.04, לקבלת הסבר על פירוט החיובים, ואולם, פנייתו לא נענתה עד היום למרות פניות חוזרות ונשנות.

לטענת התובע, ביום 22.04.04 התקבלה אצלו תשובה ממנהל הארנונה, נושאת תאריך 13.04.04, ובה פורטה יתרת חוב הארנונה במחלוקת ביחס לשנים 2001-2003, ואף הוצע הסדר לתשלום מופחת של החוב, כאשר ההסדר הינו בתוקף לשבוע ימים בלבד. עוד צוין בתשובת מנהל הארנונה כי "השגתך נדחית בזאת במלואה".

לטענת התובע, ודומה כי אין מחלוקת על כך בין הצדדים, שולמו דמי הארנונה לכל התקופה הרלבנטית בהתאם לשטח הנכס של 117 מ"ר, ומשעה שנמדד הנכס על ידי מודד המועצה בשנת 2003, שילם התובע את דמי הארנונה בהתאם לשטח הנכס שנקבע במדידה.

טוען התובע, בכתב התביעה, כי על אף פניותיו הרבות לנתבעת, כמפורט לעיל, לא טרחה הנתבעת ליתן לו כל מענה. משכך, ובהתאם להוראות הדין, משלא ניתנה תשובת מנהל הארנונה על ההשגה במועד הקבוע בחוק, יש לראות בהשגה כהשגה שהתקבלה.

לפיכך, עותר התובע לחייב הנתבעת בהשבת הסך של 2,213.88 ₪, הסכום שעוקל בחשבון הבנק בגין יתרת חוב הארנונה, עמלת עיקול בבנק בסך של 20 ₪, וכן פיצוי בגין נסיעות, אובדן ימי עבודה ועוגמת נפש בסך כולל של 500 ₪.

3.בכתב ההגנה עתרה הנתבעת לסילוק התביעה על הסף בשל העדר סמכות עניינית לבית משפט זה. לטענתה, טענה הנוגעת לחיוב בתשלום ארנונה לרבות שינוי של גודל הנכס, מסורה לסמכותו של מנהל הארנונה בדרך של השגה, ולסמכותה של ועדת הערר, במסגרת ערר על החלטת מנהל הארנונה, וזאת בהתאם להוראות חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשל"ו-1976 (להלן: "חוק הערר ו/או החוק ").

לטענת הנתבעת, מקום בו עילותיו של נישום עומדות בהגדרת חוק הערר, עליו לפעול על פי הוראות החוק ואין הוא יכול לעקוף את הליך ההשגה בדרך של פניה לביהמ"ש. התובע לא פעל במועד חיובו והגיש השגה ו/או ערר כנדרש ומשכך, חיובו הפך סופי וחלוט, ואין מקום לאפשר לו לערור על חיוביו בדרך עקיפה בהגשת תביעת השבה. לחילופין, טוענת הנתבעת כי היה על התובע להגיש עתירה מנהלית ולא לפנות לבית משפט זה.

מוסיפה וטוענת הנתבעת כי יש לסלק התביעה על הסף אף מהטעם כי ערכאה זו אינה הערכאה המתאימה לבירור טענות עובדתיות ומשפטיות מורכבות הנוגעות לנושא התובענה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ