ניגם נ' מאפיית אלנח'יל בע"מ ואח' - פסקדין

החלטה

1.בתובענה שהוגשה בתיק זה עותר המשיב למתן סעדים הצהרתיים, הנוגעים לחילוט מניותיו (כלשונו), בחברה – המבקשת מס' 1 ולצו עשה נלווה.

2.בטרם עבר המועד להגשת כתב הגנה, הגישו המבקשים את הבקשה דנן, בה הם מבקשים להורות למשיב לצרף לכתב התביעה מסמכים, שלטענתם הינם מסמכים חיוניים, המחוייבים בצירוף לכתב התביעה, על פי תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). בבקשתם מפרטים המבקשים את המסמכים החסרים, לטעמם.

המבקשים מפנים להליך קודם שנקט המשיב ובו ביקש לפרק את החברה (להלן: "ההליך הקודם"). המבקשים מציינים שההליך נמחק "בסוף היום", אך אינם מציינים שהוא נמחק לאחר שהתברר למשיב, לטענתו, שמניותיו "חולטו", עובדה עליה לא ידע, לטענתו, עובר להגשת ההליך הקודם ולכן, בהעדר מעמד לבקש פירוקה של החברה, ביקש המשיב מחיקת ההליך ובקשתו נענתה. בנסיבות אלה אין בהליך הקודם כדי להשליך על בקשה זו.

עוד טוענים המבקשים, כי אין הם יודעים אם התובענה הוגשה על דרך של המרצת פתיחה או כתביעה "רגילה". תמיהה זו של המבקשים אין כל מקום. גם תובענה שניתן להגישה על דרך של המרצת פתיחה, רשאי התובע לבחור להגישה כתביעה "רגילה", כפי שנעשה בתובענה זו, בה מעיד כתב התובענה על עצמו, שהתובענה לא הוגשה על דרך של המרצת פתיחה.

3.בתגובתו טוען המשיב, כי יש לדחות את הבקשה על הסף ולו מחמת העובדה שלא צורף לה תצהיר. אומר מיד כי אין מקום לעשות כן. צירוף תצהיר לבקשה, דרוש לשם תמיכה בטענות העובדתיות הנטענות בבקשה. משהטענות העובדתיות עולות מהחומר אשר בתיק ביהמ"ש ובענייננו – ברי אילו מסמכים צורפו לכתב התביעה ואילו מסמכים לא צורפו ומהאמור בכתב התביעה ניתן לדעת אם מדובר במסמכים חיוניים, אם לאו - אין צורך בתצהיר. מהעובדה שהמבקשים טוענים שקיימות נסיבות עובדתיות חריגות המצדיקות היענות לבקשה אין להסיק שנסיבות אלה אינן עולות מכתב התביעה וממצורפיו ואף אין בה כדי לשלול או למנוע מתן החלטה על פי העולה מהם.

המשיב טוען עוד, כי מאחר שהתביעה הוגשה כתביעה רגילה, אין מקום ליתן צו המורה על גילוי מוקדם של מסמכים. לטענתו, בנסיונם של המבקשים לעגן בקשתם בתקנה 75 לתקנות, "אין כל ממש".

4.תקנה 75 לתקנות קובעת אילו מסמכים על התובע לצרף לכתב תביעתו. אין מדובר ב"גילוי מסמכים", המוסדר בתקנה 112 לתקנות, אלא בחובה לצרף את כל המסמכים עליהם מבקש בעל הדין להסתמך. ההבדל ברור: בעוד שתקנה 112 מחייבת את בעל הדין לגלות לצד שכנגד את כל המסמכים הנוגעים לענין הנדון, בין שהוא מבקש להסתמך עליהם ובין אם לאו, בין שהם "מועילים" לתביעתו ובין שהם "מזיקים" לה, תקנה 75 מחייבת את בעל הדין לצרף לתביעתו רק את המסמכים עליהם הוא יסתמך בתביעתו.

5.עד לתיקון מס' 3, תשס"ו, קבעה תקנה 75(ב), כי על בעל הדין לצרף לתביעתו את המסמכים שהינם מהותיים לתביעה וזה היה לשונה:

"(א) בעל דין ירשום בכתב טענותיו, או ברשימה מצורפת אליו, מה הם המסמכים שעליהם הוא מסתמך, בין שהם ברשותו ובין שאינם ברשותו.

(ב) היה תכנו של מסמך מהותי במשפט, יש להביא בכתב הטענות את נוסח המסמך או קטעיו המהותיים או לצרפם אל כתב הטענות".

בשנת 2006 תוקן סעיף 75 לתקנות [תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 3), התשס"ו-2006, ק"ת 6490, מיום 14.6.06, עמ' 834], סעיף 75(ב) נמחק ונוסח התקנה שונה, באופן שאין היא סחה עוד ב"מסמכים מהותיים" בלבד, אלא קמה על פיה חובה לצרף לכתב התביעה את כל המסמכים עליהם מבקש בעל הדין להסתמך [ראו: ספרו של אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית (תשס"ט-2009) עמ' 63].

ראו, לענין זה, גם את הדברים שנאמרו ע"י כבוד השופט גרוניס ברע"א 8278/08 - מדינת ישראל - משטרת ישראל נ' יגאל לסרי ואח' . (לא פורסם, 30.11.2008), כדלקמן:

"הדרישה שבתקנה 75 בנוסחה דהיום (בעקבות תיקונה בשנת 2006: ק"ת 6490, תשס"ו (14.6.2006) עמ' 834) מטילה חובה מקיפה יותר מאשר בעבר על בעל דין. לא רק שחובה לצרף כל מסמך מהותי, כפי שהיה בעבר, אלא חובה לצרף כל מסמך שבעל הדין מסתמך עליו בכתב הטענות. [...] התיקון של תקנה 75 גרם לכך שבמידה מסוימת נשתבשה ההפרדה בין שלב כתבי הטענות לבין השלב של הליכים מקדמיים וקדם משפט (ראו, דודי שוורץ סדר דין אזרחי 323 (2007)). מכל מקום, ברור שאין חפיפה בין החובה שבתקנה 75 לצרף כל מסמך עליו מסתמך בעל דין בכתב הטענות לבין הליכי הגילוי והעיון שבתקנות 118-112 לתקנות סד"א. אף אם נפרש את החובה לצרף מסמכים שבתקנה 75 בצורה מרחיבה, הרי אין בעל הדין שהגיש את כתב הטענות חייב כיום לצרף לכתב הטענות מסמכים שברשותו ובשליטתו ואשר עשויים לסייע לצד שכנגד. לעומת זאת, חובת הגילוי כאשר ניתן צו גילוי לפי תקנה 112 לתקנות סד"א משתרעת לא רק על מסמכים שעשויים לסייע לבעל הדין שהצו ניתן נגדו, אלא גם על מסמכים שעשויים לעזור לצד שכנגד (ראו, למשל, ע"א 27/91 קבלו נ' ק' שמעון, עבודות מתכת בע"מ, פ"ד מט(1) 450, 458 (1995)). ההבדל בין חובת הצירוף שבתקנה 75 לבין חובת הגילוי מכוח צו שיפוטי לפי תקנה 112 מביא לכך שגם אם בעל דין מקיים במלואה את הדרישה שבתקנה 75, לא ייתר הדבר את הצורך בהליכי גילוי ועיון."

6.אמנם, תקנה 71(א) לתקנות קובעת כי: "כתב טענות יכיל את הרצאת העובדות המהותיות בלבד, שבעל הדין מסתמך עליהן בתביעתו או בהגנתו, לפי הענין, אך לא את הראיות הבאות להוכיח אותן". אך אין סתירה בינה לבין תקנה 75, כפי שהתפרשה. נוסחה של תקנה 71(א) רחב יותר, שכן הוא חל לא רק על "ראיות" ולא רק על מסמכים וברי כי קיימות ראיות שאינן מסמך, כגון ראיות חפציות, חוו"ד מומחים (שהגשתן מוסדרת בנפרד) וכיוצ"ב, מה גם שתיקונה של תקנה 75 נעשה לאחר חקיקת תקנה 71 ומהשוואה בינו לבין נוסחה של התקנה עובר לתיקון עולה, שהכוונה היתה להרחיב את חובת הגילוי המוטלת על בעל דין, כבר בעת הגשת כתב הטענות, דבר אשר יש בו כדי לייעל את ההליך המשפטי המתנהל, ממילא, כיום, "בקלפים פתוחים" (בכפוף לחריגים מועטים).

7.על רקע האמור לעיל ולאחר שבחנתי את פירוט המסמכים הנדרשים ע"י המבקשים אל מול הטענות הנטענות בכתב התביעה, סבורתני, כי יש ממש בטענות המבקשים, לגבי המסמכים המבוקשים בסעיפים 10.1 עד 10.4 (כולל) לבקשה, שכן כתב התביעה מתייחס אליהם ונסמך עליהם.

אין הדבר כך לגבי המסמכים המבוקשים בסעיפים 10.5 ו- 10.6 לבקשה, אשר ככל שניתן לראות כעת, הינם מסמכים אשר המבקשים חפצים בהם, מטעמיהם הם ואין באמור בבקשה כדי לשכנעני שהינם מסמכים אשר התובע יבקש להסתמך עליהם בתביעתו.

אשר על כן, אני מורה לתובע לצרף לכתב התביעה, בתוך 14 ימים מקבלת החלטה זו, את כל המסמכים המבוקשים בסעיפים 10.1 עד 10.4 (כולל) לבקשה.

8.המבקשים יגישו כתב הגנה בתוך 30 יום מקבלת המסמכים.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת ביהמ"ש המחוזי בחיפה.