נדחתה בקשה לביטול פסק דין

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 2/4/06.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה (לא הוגשה תשובה והמועד להגשתה חלף) אני מחליטה לדחות את הבקשה.

מדובר במקרה קיצוני בו התנהלות התובעת הייתה רצופה במחדלים.

בתי המשפט נוקטים אומנם בגישה סלחנית כלפי אי התייצבות חד פעמית:

"הפגם הדיוני שהתחולל עקב אי התייצבות המבקש לדיון יחיד בבית המשפט המחוזי, אכן ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות, ובנסיבות אלה אין זה מן הראוי להזקק לסנקציה דרסטית כדחיית התובענה." (הדגש שלי, ה.א.)

רע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה פ"ד נה (5) 43.

ואולם במקרה שבפני אין מדובר, כאמור, במחדל יחיד.

כבר ביום 18/5/05 נתן כב' הרשם החלטה שהורתה על מועדים להגשת תצהירי עדויות ראשיות ולפיה היה על התובעת להגיש תצהיריה עד 14/7/05.

למרות זאת לא הוגשו תצהירי התובעת כלל.

בדיון ביום 9/1/06 התנצל ב"כ התובעת על אי הגשת התצהירים ובית המשפט נעתר לבקשתו וקצב מועד חדש להגשת התצהירים.

למרות זאת, שוב לא הוגשו תצהירי התובעת וגם לא כל בקשה אחרת, למתן אורכה או להפיכת סדר ראיות וכיו"ב.

ביום 27/2/06 פנתה הנתבעת בבקשה לדחיית התביעה עקב אי הגשת תצהירי התובעת.

הבקשה הועברה לתובעת, יחד עם ההחלטה המורה על הגשת תגובה, ובכל זאת לא עשתה התובעת דבר. לא הגישה תגובה ואף לא הגישה את תצהיריה.

לפיכך, ביום 2/4/06 ניתן פסה"ד הדוחה את התביעה.

יפים למקרה שבפני הדברים שאמר בית המשפט המחוזי בתל-אביב:

            "החלטנו לפרט באריכות מסוימת של השתלשלות האירועים, כדי להעמיד דברים על דיוקם ולהבהיר כי אין הדברים אמורים בבעל דין שמעד באורח חד פעמי, אלא בפני שבאופן עקבי ושיטתי עשה דין לעצמו במהלך הדיון כולו ולא שת לבו כל עיקר להחלטות בית המשפט. בתי המשפט אכן נוהגים באורך רוח ובגישה ליברלית ביותר כלפי בעל דין הפועל בתום לב וקורית לו תקלה או מעידה, אך לא כך מצטיירת התנהגות המערער בתיק זה, חרף הנסיון לטהרו מכל חטא".

            ע"א (ת"א-יפו) 2319/01 יעקב ורקר נ' הראל עמי ואח', תק-מח 2004 (1), 5943, עמ' 5945.

על התנהגות כגון זו קבע כב' השופט אוקון כי:

            "הזנחת ההליך יכולה להתבטא בנטישתו המודעת או באי מילוי חובות באופן עקבי ושיטתי, המפריע באופן ממשי לעבודה בית המשפט."