נדחה חלקית ערעורו של חנוך עצמון על הרשעתו ועונשו עקב התבססותם על עדות עד מדינה - פסקדין

השופט ח' מלצר:

1.              במוקד ערעור זה ניצבת פרשה מקיפה שבה היו מעורבים 16 נאשמים, שנטען כלפיהם כי עסקו בפעילות עבריינית מגוונת. בין הנאשמים נכלל גם המערער: חנוך עצמון (להלן - עצמון). הרקע שבבסיס הערעור שלפנינו נסקר בהרחבה בשלושה פסקי דין קודמים של בית משפט זה (ע"פ 3197/07 עיאט נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 26.11.2007) (להלן - עניין עיאט); ע"פ 2902/07 עראר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 8.9.2008); ע"פ 2887/07 ברק נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 28.9.2008) (להלן - עניין ברק)). (הערה: בעניין ברק הייתי חבר בהרכב ואולם הצדדים כאן הצהירו כי מבחינתם אין מניעה שאטול חלק גם בשמיעתו ובבירורו של ערעור זה).

נוכח האמור לעיל, בפסק דיננו זה נתמקד, מטבע הדברים, רק בחלקים הנוגעים לעצמון, וזאת על מנת שלא להאריך יתר על המידה.

ההליך בבית המשפט הנכבד קמא

2.              כתב האישום הוגש, כאמור, כנגד 16 נאשמים. נאשם 1, ג'מאל עיאט (להלן - ג'מאל), נאשם 2, כמאל עיאט, ונאשם 16, איאד עיאט (להלן - איאד) הם אחים, בני משפחת עיאט-חרירי. על פי עובדות כתב האישום, הם עסקו בפעילות עבריינית מאורגנת ממקום מושבם בג'לג'וליה. בכתב האישום נטען עוד כי למרותם של השלושה סרו אחרים: אחיהם ווהבי עיאט וכן ויסאם אגבריה (להלן - ויסאם), עיסאם טאהה (להלן - עיסאם), עאטף מרעב, ששון בן-שמעון, יריב ברק, בהא ג'אבר, ובנוסף באסל עאסי (להלן - באסל) ועומר סוהיל. באותה התארגנות עבריינית לקחו חלק, על פי הנטען, גם אחמד וותד (להלן - אחמד) ועצמון, שהיו בקשרי ידידות עם מובילי ההתארגות. כן היו מעורבים בפעילות, על פי האמור בכתב האישום, גם פואד עראר, נואף אל עאצם (להלן - נואף) עבד אלראוף חדורה וטארק ג'אבר. מתוך 15 האישומים, שמחזיק כתב האישום, יוחסו לעצמון שניים: הרביעי והתשיעי.

בית המשפט הנכבד קמא הרשיע את עצמון בעבירות שיוחסו לו. פרטי האישומים וההרשעה יובאו בתמציתיות להלן:

(א)      באישום הרביעי הואשםעצמון בנשיאת נשק בלא רשות על פי דין לנשיאתו לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן - החוק, או חוק העונשין) וירי ממנו באיזור מגורים ללא הסבר סביר, זאת לפי סעיפים 340א ו-29 לחוק. כן הואשם בהדחה בחקירה, לפי סעיפים 245(ב) ו-29 לחוק העונשין ובסחיטה בכוח, לפי סעיפים 427(א) סיפא ו-29 לחוק. ברקע הרשעתו זו ניצבת פרשיית ירי והצתה במסגרת סכסוך שפרץ בין בעליהם של בתי קפה בעיר חדרה.

           תפקידו של עצמון באירוע, כך נקבע על ידי בית המשפט הנכבד קמא, היה בכך שהורה לאדם אחר, בשם אורן צפר, להצטרף לנאשם ויסאם על מנת לבצע ירי לעבר בית קפה בחדרה שבבעלות אחד בשם אלי אזולאי (להלן - אזולאי).

           בבסיס הרשעתו של עצמון באישום זה ניצבת עדותו המפלילה של באסל, שהיה עד המדינה בתיק. באסל העיד כי עצמון הורה לאורן צפר, שהיה "חייל" שלו, להצטרף לויסאם על מנת לבצע את הירי על בית הקפה של אזולאי, כאשר עצמון אף סיפק את קסדת האופנוע שבה השתמשו היורים בנסיעתם. בית המשפט הנכבד קמא קבע כי שתיקתו של עצמון במהלך משפטו מהווה סיוע ממשי לעדותו של עד המדינה, באסל. סיוע נוסף לעדותו של באסל נמצא בשיחה מוקלטת (שסומנה בבית המשפט המחוזי הנכבד ת/47), שבה השתתפו אדם בשם אורן אלקורט וכן באסל ועצמון, שם נשמעת הודאה של עצמון, שממנה נלמד כי עצמון הלך לחפש את הקסדה שסיפק למבצעי הירי, אותה השליכו היורים לאחר מעשה - וזאת מחשש שתימצא ויימצאו עליה טביעות אצבעות.

           עצמון הורשע, בהתבסס על הראיות הנ"ל, בעבירות שיוחסו לו באישום זה.

(ב)        באישום התשיעי, הואשם עצמון בסיוע לסחיטה בכוח, לפי סעיף 427(א) סיפא לחוק העונשין, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין. ברקע אישום זה ניצבת פרשת סחיטתו של הקבלן יהושע חכשורי (להלן - חכשורי). בית המשפט הנכבד קמא קיבל את עמדת המדינה ולפיה עצמון היה מעורב בסחיטתו של חכשורי, בכך שלאחר שנודע לו שאיאד פועל לגביית חוב מחכשורי באלימות - סיכם עצמון עם איאד כי ידאג לכך שחכשורי ישלם סכום של 100,000 ש"ח בתמורה לכך שאיאד יפסיק לסחוט אותו. בית המשפט המחוזי הנכבד קיבל בהקשר זה את הגרסה ולפיה עצמון ואיאד סיכמו עוד שאיאד ישלם לעצמון סכום כספי תמורת הסיוע שלו בפרשה. לאחר מכן, פנה עצמון אל חכשורי ואמר לו שהוא יכול להביא להפסקת הסחיטה נגדו, אם ישלם לאיאד סכום של 100,000 ש"ח. חכשורי נעתר להצעה ושילם את הסכום הנ"ל באותו מועד. יום למחרת מסר עצמון, באמצעות אחיו, את הסכום האמור לאיאד. בהמשך מסר איאד סכום כספי לעצמון.

           גם כאן התבססה ההרשעה על עדותו של באסל, שמסר כי שמו של עצמון הוזכר לראשונה בכל הנוגע לסחיטתו של חכשורי כבר בשיחת "התדרוך" קודם לתחילת מעשי האלימות כנגד חכשורי. עוד העיד באסל כי לאחר שהוא ועיסאם דיווחו לאיאד כי הם איימו על חכשורי במשרדו, התקשר איאד לעצמון וביקש ממנו להפחיד את חכשורי, אם האחרון יתקשר אליו. באסל הוסיף שלאחר שבוצע גם ירי על רכבו של חכשורי - התקשר עצמון לאיאד ותיאם עימו פגישה בביתו לצורך סיום פרשת הסחיטה. פגישה זו אכן התקיימה (יוער כי בפגישה בביתו של עצמון השתתפו, לפי הנטען, גם שניים נוספים: שלום דומרני ואברהם רוחן, שלא נחקרו על מעורבותם בפרשה ולא הוגש נגדם כתב אישום). בית המשפט הנכבד ציין עוד כי פלטי שיחות של טלפונים ניידים שהיו בשימושו של איאד (מוצגים ת/200 ו-ת/208) מלמדים שבתאריך זה התקיימו שבע שיחות טלפון בין איאד לבין עצמון, והדבר מחזק את גרסתו של באסל.

           בית המשפט הנכבד קמא קבע איפוא כי עצמון היה מעורב במעשה הסחיטה מתחילת הפרשה וכי היה לו תפקיד בביצוע ובהשלמת עבירת הסחיטה כלפי חכשורי. לשיטת בית המשפט הנכבד קמא, מעורבותו של עצמון בשלביה האחרונים של פרשת הסחיטה, כפי שהוא עצמו מודה בה, מהווה חיזוק לעדותו של באסל וכן היא ממלאת חסר ראייתי מסוים, שנובע מהיעדר קיומן של ראיות המוכיחות את השיחות בין איאד לבין עצמון לפני תאריך 24.2.2004.

           משפטית, בית המשפט הנכבד קמא הגיע למסקנה כי לשונו הרחבה של סעיף 31 לחוק העונשין מאפשרת הרשעתו של עצמון בעבירת הסיוע, ולו על פי החלופה האחרונה שבסעיף האמור, שזה לשונו (בשלמותו):

"מי אשר, לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו, או למנוע את תפיסת המבצע, גילוי העבירה או שללה, או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה - הוא מסייע".

(ההדגשה שלי- ח"מ)

           בית המשפט המחוזי הנכבד דחה את גרסתו של עצמון ולפיה מעורבותו היתה רק בשלבים המאוחרים של הסחיטה, לאחר מעשי האלימות. בית המשפט המחוזי קבע עוד כי אין בטענה כדי לפטור את עצמון מאחריותו הפלילית לביצוע עבירת הסחיטה, שכן מעורבותו במעשה הסחיטה סייעה בביצוע העבירה והקלה על ביצועה. גם אם עצמון לא נטל חלק בביצוע הפיזי של עבירות האיומים והירי על חכשורי, הרי שהיה לו חלק נכבד בסיוע "קצירת" פירות המעשים הללו, כאשר שימש כשליח וכמוציא ומביא של הסדר סיום הסחיטה. נוכח כל האמור לעיל, עצמון הורשע גם באישום זה בעבירות שיוחסו לו בו.

3.              לאחר שהרשיע את עצמון (ונאשמים נוספים בעבירות שיוחסו להם) - גזר בית המשפט את דינם. על עצמון הושתו שש שנות מאסר לריצוי בפועל וכן הופעל במצטבר עונש מאסר על תנאי בן 18 חודשים שהיה בר הפעלה לגביו ובסך הכל נגזר איפוא על עצמון עונש מאסר בפועל בן שבע שנים ומחצה. בית המשפט קמא ציין בגזר דינו של עצמון את עברו הפלילי המכביד וכי ריצה בעבר מאסרים לתקופות ממושכות. עצמון הורשע כבר בעבר בעבירות אלימות חמורות, חטיפה, החזקת נשק, סחיטה באיומים, הצתה, חבלה ברכב ועבירת רכוש. בית המשפט המחוזי הנכבד דחה את טענתו של עצמון ולפיה לא ניתן להפעיל נגדו את המאסר על תנאי, שכן עבירת סיוע לסחיטה איננה בגדר עבירת פשע. בית המשפט המחוזי הנכבד השית על עצמון גם עונש מאסר על תנאי בן שנתיים והתנאי הוא שבמשך תקופה של שלוש שנים מיום שחרורו לא יעבור המערער עבירות אלימות, או רכוש מסוג פשע. בית המשפט הנכבד קמא גם הטיל על עצמון קנס בסך 15,000 ש"ח, או תשעים ימי מאסר חלף הקנס בגין העבירות, נשוא האישום התשיעי, שבגדרן "נהנה מפרי עמלו".

4.              הערעור מכוון כלפי הכרעת הדין וכנגד גזר הדין ונוספה לו בהמשך גם בקשה לביטול ימי המאסר שרוצו חלף אי-תשלום הקנס, או להמרת ימי המאסר בקנס. זה המקום לציין שהתיק, נשוא הערעור, הוא אדיר במימדיו בכל קנה מידה. מכאן שהצורך להתייחס להשגות המערער כולן, כאשר באי-כוחו לא החמיצו טענה כלשהי ולא הותירו אבן על אבן - חייב צלילה לחומר רב-היקף ביותר ומטבע הדברים הבדיקה ארכה זמן ניכר.