מ"ת 4305-03-15 מדינת ישראל נ' בן חמו

1.בהמשך לדיון שהתקיים ביום 07.07.2015, בבקשה לעיון חוזר, ובהתאם להחלטת בית המשפט, התקבל תסקיר מאת שרות המבחן, ובו המלצה להקל בתנאי השחרור בערובה, בהם נתון המבקש מיום 02.04.2015.

2.שרות המבחן בתסקיר העדכני שערך, ממליץ לשקול הקלה בתנאי מעצרו של המבקש, באופן שיאפשר חזרתו לעבודה – במפעל שבבעלותו שנמצא באזור המלאכה 4, בית שמש, בשלב ראשון בפיקוחם של בנו העובד עמו (עדי), ועידן פחימה (מנהל התפעול של המפעל), בין השעות 06:00-20:00.

בנוסף, ממליץ שרות המבחן להתיר למבקש לצאת ממעצר הבית בליווי ובפיקוח מי מהערבים מעבר לשעות העבודה.

בנוסף, ממליץ שרות המבחן על העמדת המבקש בפיקוח מעצר לתקופה של שלושה חודשים.

שרות המבחן חוזר בתסקיר העדכני על התרשמותו מהתסקירים הקודמים, כי מדובר באדם המחזיק בערכים נורמטיביים, שהתנהל עד כה באופן חיובי ומתפקד במישורי חייו השונים, כשהמיוחס לו הינו בפער למול התנהלותו עד עתה. עוד להערכת שרות המבחן, כי הליך מעצרו בעבר היווה גורם משמעותי בהצבת גבולות שאפשר המלצה לשחרורו לחלופת מעצר בפיקוח בני משפחתו.

עוד מציין שרות המבחן, כי משיחות שערכו עם העו"סית מטעם האזוק, נמסר בפניהם, כי המבקש משתף פעולה באופן פתוח וכנה, ניכרת רצינות והקפדה על תנאי מעצרו, לצד חשש מפני השפעת המשך היותו במעצר בית מלא על תפקוד עסקיו והפגיעה בבני משפחתו.

3.באי-כוח המבקש עותרים בתמצית לקבל את הבקשה, ראשית - נוכח הטעמים שעמדו בבסיס המלצת שרות המבחן; שנית - נוכח חלוף זמן ניכר (חמישה חודשים) ללא הפרות מצד המבקש; שלישית – המבקש מהווה נדבך מרכזי בפעילות המסחרית של המפעלים שבבעלותו וניתוקו מהם, ואי יכולתו להגיע למפעליו, פוגע הן ביכולת המפעלים לתפקד כפי שתפקדו עובר למעצרו, והן במבקש עצמו, החש חוסר אונים מוחלט, כאשר נמנע ממנו מלהגיע לבתי עסקו; רביעית – איסור הסחר עם רצועת עזה עומד בעינו, ולמעשה מאיין את החשש הכללי שעמד עליו בא-כוח המשיבה במסגרת התנגדותו; חמישית – התמשכות ההליכים - חרף חלוף הזמן הניכר, טרם התקיים מענה מפורט בהליך העיקרי, שכן העיכוב אינו רובץ לפתחו של המבקש, כי אם לפתחה של המשיבה, שממאנת למסור חומרי חקירה או שמתעכבת במסירתם, לרבות בכל שנוגע להוצאת תעודת חיסיון. בנוסף, תלויים ועומדים בפני מותב זה בקשות לקבלת חומרי חקירה בהתאם לסעיף 74 לחסד"פ שטרם הוכרעו. על כן, לשיטת המבקש, סביר להניח, כי יחלוף זמן רב נוסף, עד לתחילת ההליכים בתיק העיקרי. שישית – נסיבות אישיות – נטען, כי חוויית המעצר מאחורי סורג ובריח עובר למעצר בית מלא, הוביל לנסיגה של ממש במצבו הנפשי של המבקש, המתבטא בחוסר ריכוז, קשיי שינה, חוסר תיאבון, מצב רוח ירוד, כפי שנלמד מהמסמך הרפואי המצורף לבקשה והערוך על ידי רופא המשפחה, ד"ר אבירם רונן; שביעית – נטען לצד כלל הטעמים לעיל, עומדת קביעת בית המשפט כי התשתית הראייתית-הלכאורית שהונחה אינה חפה מקשת רחבה של בעייתיות, בעיקר במישור המשפטי.

באי-כוח המבקש הפנו לאסופה של פסיקה התומכת בגישתם: בש"פ 2857/06; בש"פ 4812/99; בש"פ 1302/10.

4.בא-כוח המשיבה מנגד, עותר לדחות את הבקשה, לרבות המלצת שרות המבחן, שכן לשיטתו אין בנימוקים שעמדו עליהם באי-כוח המבקש, כדי להצדיק הקלה בתנאי השחרור בערובה, וזאת נוכח העובדה שמדובר בעבירות ביטחון, המגבשות מסוכנות סטטוטורית לחובת המבקש. גם כאשר בית המשפט בחר להורות על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר, מצא לנכון לקבוע תנאים נוקשים. עוד נטען, כי במידה ויורשע המבקש במעשים נשוא כתב האישום, צפוי לעונש של שנים רבות, ועל כן החשש מפני הימלטות מן הדין גובר, שכן מצבו הכלכלי מבוסס ביותר, כעולה מחומר החקירה ומאמרותיו של המבקש (ראה סעיף 7 לתגובת המשיבה).

אשר לטענה של חלוף זמן ניכר – נטען, כי פרק זמן של חמישה חודשים, אינו מצדיק בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור, במיוחד בעבירות הביטחוניות המיוחסות למבקש.