מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה נ' אונגיל ואח' - פסקדין

החלטה

המאשימה מבקשת לתקן את כתב האישום בפעם הרביעית. החלטתי לדחות את הבקשה. אלה נימוקיי:

רקע

ביום 10.8.2006 הוגש לבית משפט זה כתב אישום נגד נאשמים 1 ו-2. כתב האישום תוקן לראשונה על ידי המאשימה ביום 20.12.2006, כך שצורפו לו נאשמים 9-3. תיקון זה בוצע טרם הקראה.

כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות שונות לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין) וכן לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"א-1965 (להלן – חוק התכנון והבניה). בתמצית שבתמצית אומר כי כתב האישום מייחס לנאשמים 1 ו-2, מהנדסת העיר פתח תקוה וראש העיר, עבירות מתחום טוהר המדידות הנוגעות להוצאת היתרי בניה על ידם למבנה ה"פאוור סנטר" בצומת ירקונים (להלן – המבנה), בניגוד להחלטת הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (להלן – הולקחש"פ), ולתוכניות בנוגע למקרקעין, באופן שמהווה לטענת המאשימה הפרת אמונים פלילית ועבירות נוספות. כתב האישום מייחס לנאשמים 9-3 עבירות לפי חוק התכנון והבניה.

ביום 19.4.2009 נעתר בית המשפט (כב' השופטת מימון-שעשוע), במסגרת החלטה שנתן בנוגע לטענות מקדמיות שטענו הנאשמים, לבקשת המאשימה לתקן את כתב האישום בשנית, כך שנאשמים 1 ו-2 הואשמו לחלופין בביצוע עבירה לפי סעיף 48(ב)(2) לחוק התכנון והבניה.

הנאשמים הגישו תשובות בכתב לכתב האישום טרם ישיבת התזכורת שנקבעה לפני ביום 29.12.2009.

ביום 29.12.2009 בקשה ב"כ המאשימה לתקן את כתב האישום פעם נוספת. ב"כ הנאשמים הסכימו לתיקון זה, טכני במהותו, וכתב האישום תוקן בשלישית כמבוקש. בישיבת התזכורת נקבעו מועדים רבים לשמיעת הוכחות בתיק זה בחודש ינואר 2011.

הבקשה לתיקון כתב האישום ברביעית הוגשה לבית המשפט ביום 24.5.2010. הוגשו לבית המשפט תגובות, תשובה מטעם המאשימה ותגובות משלימות, האחרונה שבאלה הוגשה ביום 10.10.2010.

הגיעה עת הכרעה.

בקשת המאשימה

המאשימה מבקשת לתקן את כתב האישום כך שתיווסף בו הטענה, כי הנאשמים 1 ו-2 נכחו באולם הדיונים של הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ביום 17.12.1997, בעת שהוועדה האמורה קיבלה החלטה לפיה נאסר על הוועדה המקומית לתכנון ובניה להוציא היתרי בניה במקרקעין במתחם ירקונים, אלא באישור הוועדה המחוזית. עוד מבקשת המאשימה להוסיף לרשימת עדי התביעה תשעה עדי תביעה נוספים, אשר עדותם רלבנטית על פי הנטען לבירור האמת בהליך זה.

הצורך בתיקון כתב האישום נתעורר, כך המאשימה, לאחר שב"כ הנאשמת 1 פנו למאשימה בבקשה לעיין בחומר חקירה בתיק אחר – פ"א 20/2002 של יאח"ה – הידוע גם בשם פרשת "חצי חינם". בפרשת חצי חינם נחקרו הנאשמת 1 וכן ראש עיריית פתח תקווה דהיום, יצחק אוחיון, בין היתר בחשד לביצוע עבירות פליליות בתחום התכנון והבניה. פ"א 20/2002 נסגר בשנת 2003 על ידי פרקליטות מחוז המרכז, בהעדר ראיות להגשת כתב אישום.

בבקשת המאשימה נטען כי לנוכח בקשת הנאשמת 1, פנתה המאשימה לפרקליטות מחוז המרכז וליאח"ה בבקשה לאתר את החומר, שדבר קיומו לא היה ידוע לנציגי המאשימה מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה). החומר בפרשת חצי חינם הועבר לנציגי המאשימה, ואחר שאלה עיינו בו הגיעו לכלל מסקנה כי חלק ממנו אמנם רלבנטי לאישום בהליך הנוכחי. לפיכך הועמד החומר הרלבנטי לעיון הנאשמים כאן בחודש אפריל 2010 (זולת מקצת החומר שאבד לטענת הפרקליטות).

המאשימה טוענת כי במהלך העיון בחומר הנוגע לפרשת חצי חינם, מצאו נציגיה חומר שיכול לבסס את הפסקה שבדעתם להוסיף לכתב האישום. עוד טוענת היא כי תשעת העדים החדשים שצירופם מתבקש כעת נחקרו בפרשת חצי חינם, ועדותם מתייחסת להתנהלות הנאשמת 1 בהוצאת היתרי בניה, מדיניות העירייה בהוצאת היתרים לשימוש חורג במתחם ירקונים. בנוסף חשובים העדים לקבלת אישור הולקחש"פ ביחס למקרקעין נושא כתב האישום, ולקווי הבנין של פסי הרכבת שנקבעו בתוכנית אחרת, שאף היא בבסיס כתב האישום.

המאשימה סבורה כי העדת העדים החדשים והוספת העובדה החדשה לכתב האישום חיוניות לבירור האמת במשפט. לדעתה בשלב זה בו טרם החלה פרשת התביעה לא תקופח הגנת הנאשמים כתוצאה מתיקון כתב האישום, ובמיוחד כך נוכח העובדה שחומר החקירה החדש התבקש מלכתחילה על ידי ההגנה.

תגובת הנאשמים

הנאשמים מתנגדים נחרצות לתיקון כתב האישום. לדעתם מדובר ב"מקצה שיפורים" שמבקשת התביעה לערוך זו הפעם הרביעית אחר הגשת כתב האישום, ולכך אין לתת יד. הנאשמים סבורים כי השיהוי הרב בהגשת הבקשה גרם נזק ממשי ומהותי ליכולתם להתגונן מפני הטענה החדשה, ובכך עלול להיגרם להם עיוות דין.

הנאשמת 1 הוסיפה וטענה כי עוד בשנת 2003 קיבלה הודעה כי התיק בפרשת "חצי חינם" נסגר, ואין להתיר את תיקון כתב האישום כך שיכלול חומרים שנאספו במסגרת אותו תיק. עוד טוענת הנאשמת 1 כי היא עצמה מעולם לא נחקרה בנוגע לטענה העובדתית שמבקשת המאשימה להוסיף לכתב האישום, והחלטת הוועדה המחוזית מיום 17.12.97 לא הוצגה לה בחקירותיה. הנאשמת 1 סבורה כי אין לאפשר מצב בו תתייחס לראשונה לטענה האמורה רק במסגרת ההליך בבית המשפט.

עוד טוענת הנאשמת 1 כי היה על התביעה לפעול בשקדנות בנוגע לחומרי החקירה שבידה, ואם היתה פועלת כאמור היתה מגלה את החומר המדובר בזמן המתאים. המאשימה הלא מסכימה כי חומר החקירה בפרשת "חצי חינם" הינו חלק בלתי נפרד מחומר החקירה בתיק דנא, והעובדה שהחומר בפרשת "חצי חינם" הועבר על פי הטענה מיאח"ה לפרקליטות מחוז המרכז ולא לפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), או לעו"ד שחר הררי, אינה מעניינה של הנאשמת ואינה צריכה לפגוע בה.