מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' דהן

בפני

כב' השופטת אסתר נחליאלי חיאט

פסק דין

אני מתירה לפרסם את פסק הדין ללא איזכור שמות המתלוננות או כל פרט מזהה.

בפתח הדברים, אציין כי ביום 12.10.09 הודעתי לנאשם שהחלטתי לזכותו מחמת הספק מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום ולהלן נימוקי.

בכתב האישום שהוגש נגד הנאשם מייחסת לו המאשימה ביצוע שתי עבירות של מעשים מגונים בשתי קטינות שטרם מלאו להן ארבע עשרה שנים, עבירות לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק").

בכתב האישום מתוארות העובדות לפיהן הציע הנאשם לשתי הקטינות, שהיו בנות כ- 9 ו-10 שנים, לעלות לביתו הַנָאֶה ולראות את הנוף היפה הנשקף ממנו.

הילדות נענו להזמנה, עלו לביתו שם ליטף הנאשם את ישבנה של ש., הצמיד אותה בכח אחז בה בחוזקה ונישק אותה בפה בניגוד לרצונה ותוך שהיא רועדת מפחד ומבקשת שיפסיק.

במהלך הזמן בו שהו הקטינות בבית הנאשם הוא נצמד לא. התחכך בה, ליטף אותה ובהמשך אחז בה ונישק אותה בניגוד לרצונה, לאחר מספר דקות עזבו הקטינות את הבית.

המעשים המתוארים בכתב האישום נעשו לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני.

עמדת הנאשם

הנאשם לא כפר בפגישה עם הקטינות, גם לא כי הן היו בביתו אך לטענתו עלו הקטינות לביתו בגלל שהן "ביקשו ממנו ונדנדו לו לעלות לדירתו כדי לראות את הנוף שנשקף מחלון דירתו..." (עמ' 3 ש' 7- 8) עוד ציין כי "הן נכנסו לדירתו למשך 3 דקות בלבד ומיד לאחר מכן הוא דחק בהן לסיים את הביקור מאחר והיה צריך להגיע לעבודתו..." (עמ' 3 ש' 9- 10); הנאשם כפר ב"כל האקטים שמיוחסים לו" ולדבריו "הם לא קרו מעולם ומוכחשים" (עמ' 3 ש' 10- 11).

הסוגיה שבמחלוקת

המחלוקת להכרעה היא האם במהלך הדקות בהן שהו הקטינות בדירת הנאשם, עשה מעשים מגונים בכל אחת מהקטינות, כטענת המאשימה (לעצם שהותן בדירת הנאשם המתגורר בקרבת הקטינות- אין חולק).

מכאן שעל המאשימה שגדר המחלוקת הטעון הוכחה הוא - המעשים המיוחסים לנאשם בעת ששהו הקטינות בדירתו, ולהציג ראיות למעשי העבירה המיוחסים לנאשם בזמן שהקטינות שהו בדירתו.

הראיות והתייחסותי אליהן

החלק המהותי של פרשת התביעה מבוסס על דברי הקטינות שהובאו מפי חוקרות הילדים.

שתי הקטינות שבהן נעשו המעשים המגונים, כנטען, נחקרו על ידי שתי חוקרות ילדים, האחת הגב' הורוביץ שחקרה את ש. והאחרת הגב' בן דוד שחקרה את א., החקירות נעשו כדין על פי חוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים) תשט"ו-1955; החוקרות תעדו את החקירה וחיוו דעתן על מהימנות הקטינות.

לענין הקטינה ש.

חוקרת הילדים, הגב' הורוביץ הביאה את הראיות שבתיק המוצגים ככל שהדבר נוגע לש., את קלטות חקירת הקטינה ש. (ת/1; ת/2), את תמלילי ההקלטה (ת/5; ת/6), את טופס סיכום העדות של ש. (ת/3), את התרשמותה מש. (ת/4), מיזכר לגבי סירוב האב להביא את בנותיו לחקירה (ת/7), מכתב לפרקליטה ובו דיווח על השיחה שקיימה חוקרת הילדים עם האב בסמוך למועד הדיון בה הביע האב התנגדות לקיום מיפגש בין חוקרת הילדים לבין ש. (ת/8).