מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' גיל

גזר דין

1.הנאשם, גיל דן הורשע בהתאם להכרעת דין מיום 14.11.2010 בעבירה של גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין.

כתב האישום מתייחס לארוע טרגי של מות המנוח, ירוחם שוקר ז"ל באתר בנייה ביום 23.2.05.

הנאשם, מנהל החברה הקבלנית ו"מבצע הבנייה" באתר בכל הזמנים הרלבנטיים הורשע בעבירה נשוא כתב האישום בגין התרשלות פלילית, בין השאר בגין אי מינוי מנהל עבודה בהתאם לדרישות החוק ובנסיבות המפורטות בהכרעת הדין.

הכרעת הדין סוקרת את הארועים על פני ציר הזמן, ביצוע חפירה ללא דיפון ומבלי שהיה באותה עת מנהל עבודה כהגדרתו בחוק, התמוטטות התעלה שגרמה למות המנוח, אחריות הנאשם אשר נבחנה במישור המשפטי והקביעה לפיה הוכחו יסודות העבירה והקשר העובדתי והסיבתי בין התנהלות הנאשם לתוצאה.

דגש מיוחד ניתן לתכלית החוק והתקנות בבסיס כתב האישום, אשר נועדו להגן על עובד אל מול קביעת כתובת ברורה לאחריות בטיחותית, במסגרת המייחדת את טיבן של עבודות הבנייה, כמשתקף במימצאי הכרעת הדין ואשר מהווים חלק משמעותי בשקולי הענישה במסגרת גזר הדין.

2.בשלב הטיעונים לעונש הובאו ראיות מטעם הצדדים.

מטעם המאשימה - אלמנת המנוח ובתו תיארו את הכאב הגדול באובדן יקירם, החלל שנותר והשפעתו על חייהם.

מטעם הנאשם - העיד עו"ד פנחס רובין אשר נעזר בשרותי הנאשם לבניית ביתו וזכה לעבודה מקצועית, אחראית ויחס נדיב ואציל מצד הנאשם.

האדריכל רמי גיל העיד לגבי פרויקטים גדולים בהם עבד בשיתוף עם החברה הקבלנית של הנאשם, אשר בוצעו לשביעות רצונו.

3.ב"כ המאשימה התמקד בטיעוניו בנסיבות האירוע נשוא כתב האישום, חומרתו ותוצאותיו ועתר למאסר בפועל של 6 חודשים שיכול וירוצו בעבודות שרות, מאסר על תנאי וקנס.

ב"כ הנאשם התייחס בטיעוניו לנסיבותיו האישיות של הנאשם, חלוף הזמן, צרף אוגדן המכיל קווים לדמות הנאשם והחברה, פסיקה, טבלת ענישה ועתר להסתפק בענישה מתונה.

הנאשם הביע צער על הארוע והזדהות כנה עם משפחת המנוח, אשר איבדה אדם יקר ואיכותי, הצהיר כי מדובר בארוע חד פעמי אשר בעקבותיו הוא מקפיד שבעתיים על הנוהלים.

4.הנאשם יליד 1964, נשוי ואב לארבעה, ללא רישום פלילי, בעלים ומנהל חברה קבלנית, המבצעת פרויקטים רבים ברחבי הארץ.

אין חולק כי מדובר במי שמנהל אורח חיים נורמטיבי וניתן להתרשם כי פועלו במשך השנים, הן בתחום המקצועי והן בתחום התרומה לחברה ולקהילה, הינו ללא דופי ומעיד על נסיבות אישיות חיוביות ובעלות משקל.

הארוע נשוא כתב האישום חריג בקורותיו של הנאשם ואינו תואם את מעשיו לאורך השנים, ערכיו ודרך תיפקודו.

יחד עם זאת, חובתו של בית המשפט אשר מצא להרשיעו, להתחשב בשיקולי הענישה ובאינטרס הציבורי המחייבים הרתעה מפני מעשה רשלנות הגורמים לפגיעה בחיי אדם.

5.לאחר עיון במלוא החומר שבא בפניי במהלך שמיעת הראיות, הממצאים בהכרעת הדין, הטיעונים לעונש והפסיקה רחבת ההיקף בנושא, בשקלול כל הנסיבות והנתונים הצריכים לעניין, באיזון הראוי ובמידתיות הנדרשת, יש לבחון את מטרות הענישה בשים לב לעושה ולמעשה.

יישומם של השיקולים שנקבעו בפסיקה - אופי העבירה ונסיבותיה, נסיבות אישיות של הנאשם, הצורך בהרתעה של העבריין בפועל והרתעת עבריין בכוח, מידת התגמול וחובת השיקום "תיקון היחיד ותקנתה של החברה" (ראה ע.פ. 1399/91 לייבוביץ) – מחייב לטעמי ענישה ממשית ולא ניתן להסתפק בעונש צופה פני עתיד.

6.בשיקלול הנסיבות לקולא ולחומרא, בהיות העבירה בה הורשע תוצאתית, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: