מ.י. פרקליטות מחוז דרום-פלילי נ' בחבצה

גזר דין (מתוקן)

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות הבאות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן: עבירות נשק (נשיאת נשק) – עבירה לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן:"החוק"), ניסיון לאספקת אמצעים לביצוע פשע – עבירה לפי סעיף 498 בצירוף סעיף 25 לחוק והסתננות – עבירה לפי סעיף 2 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד – 1954.

ההסדר לא כלל הסדר לעניין העונש. ב"כ המאשימה הודיע כי המאשימה לא תוכיח את עבירות קשירת הקשר בהן הנאשם לא יודה.

על פי עובדות האישום הראשון, ארגון החזית העממית הדמוקרטית לשחרור פלסטין (להלן:"החזית") הוכרז ביום 30.01.86 על ידי ממשלת ישראל כאירגון טרוריסטי.

במועד כלשהו, במהלך יוני 2008, ברצועת עזה, פנה אל הנאשם פעיל החזית נאצר טרבין (להלן:"נאצר") והציע לו לפעול במסגרת החזית והנאשם הסכים.

הנאשם, פעל במסגרת החזית במועדים שונים, בחודשים יוני עד תחילת חודש ספטמבר 2008, ברצועת עזה, יחד עם פעילי חזית נוספים בשמירות מטעם החזית, כשהוא נושא עימו רובה מסוג קלצ'ניקוב ומחסנית ובה 30 כדורים.

מטרת השמירות הייתה לדווח לממונים בחזית על כניסה אפשרית של כוחות צה"ל לרצועת עזה ולהתעמת עם חיילי צה"ל.

על פי עובדות האישום השני, במהלך אוגוסט 2008 ברפיח, פנה אל הנאשם פאדי דבארי (להלן:"פאדי") והציע לו להשתתף בחפירת מנהרה, מרפיח שברצועת עזה למצרים.

הנאשם נענה לפנייתו של פאדי להשתתף בחפירת המנהרה.

המנהרה הייתה שייכת לאביו של פאדי ולנאשם היה יסוד סביר לחשד כי היא נועדה להברחת אמצעי לחימה וסחורות ממצרים לרצועת עזה.

לאחר זמן מה הפסיק הנאשם השתתפותו בחפירת המנהרה, מאחר ואדם אחר, שהשתתף בחפירת מנהרה אחרת, נהרג והדבר עורר בנאשם פחד שגם הוא עלול להיהרג.

על פי עובדות האישום השלישי הנאשם הציע לסדאם, ביום 01.10.08 או בסמוך לכך, לחצות את גבול ישראל – רצועת עזה שלא כדין.

ביום 05.10.08 נענה סדאם להצעתו של הנאשם, אז יצאו הנאשם וסדאם לגבול ישראל – רצועת עזה. לנאשם וסדאם התלווה בן דודו של הנאשם שאדי, שאמור היה ללוותם עד לגבול.

הנאשם וסדאם עברו את גדר הגבול בין רצועת עזה לישראל ונכנסו לישראל שלא כדין על מנת להיעצר. בישראל נעצרו הנאשם וסדאם על ידי חיילי צה"ל.

טענות ב"כ המאשימה:

ב"כ המאשימה טען, כי הנאשם הסכים לבצע שמירות במסגרת הארגון. הוא ביצע אותן כאשר הוא חמוש בקלצ'ניקוב ובמחסנית. הפעילות הממושכת בשמירות והאפשרות שיווצר מגע בין כוחות צה"ל לבין הנאשם ושותפיו, היתה עלולה לגרור אחריה פציעה ו/או הריגה של כוחות צה"ל.

באישומים הנוספים הודה הנאשם, כי הוא השתתף בחפירת מנהרה אשר יכלה, בין היתר, להיות מיועדת להברחת אמצעי לחימה לרצועת עזה וכן הודה שהסתנן לישראל על מנת להיעצר.

ב"כ המאשימה הפנה את ביהמ"ש לפסיקת בית משפט העליון במקרה דומה, ע"פ 3267/09 בה הורשע המערער דשם בעבירות דומות, אלא שטען כי פעילות הנאשם אף נרחבת מפעילותו של האחר, שהרי הנאשם השתתף בחפירת מנהרה, פעילות אשר יש בה כדי לסכן, באופן משמעותי את בטחון המדינה.

ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשם עונש מאסר ממושך ומאסר על תנאי.

טיעוני ב"כ הנאשם: