מ.י. ענף תנועה ת"א נ' צרי

בפני

כב' השופט עופר נהרי

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי הנאשם נהג ברכב ובעת שהרכב היה בתנועה השתמש הנאשם, עפ"י הטענה, בטלפון שלא באמצעות דיבורית וזאת בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר ולפיכך התקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העידה השוטרת אלינור שאבי ובמסגרת עדותה הוגש הדו"ח שערכה (סומן ת/1).

מטעם ההגנה העיד הנאשם ובמסגרת עדותו הוגשו שני מסמכים: האחד – פירוט שיחות יוצאות ממנוי נתון ע"ש חברה בע"מ. השני – פירוט שיחות יוצאות ממנוי נתון אחר (בחברת סלולר אחרת) ע"ש הנאשם. (המסמכים סומנו נ/1 ו-נ/2).

התרשמתי באופן ישיר מהעדויות, בחנתי את הראיות ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים, ומסקנתי לאחר כל אלה הינה כי התביעה עמדה כנדרש בנטל ההוכחה ולפיכך דין הנאשם להרשעה בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

השוטרת ערכה דו"ח מפורט בו תיארה היכן עמדה סטטית על שטח הפרדה בתצפית וכיצד ראתה את הנאשם חולף על פניה בנהיגה כאשר הוא מחזיק בידו השמאלית מכשיר טלפון נייד בצמוד לאוזן שמאל.

בתגובתו על אתר ובעדותו בבית המשפט אמר הנאשם הנכבד כי "גירד את העגיל באוזנו".

השוטרת נתבקשה להגיב בעדותה בקשר גם גירסתו זו של הנאשם והדגישה כי אם הנאשם היה אך מגרד את אוזנו לא היתה רושמת לו את הדו"ח הנ"ל וכי בטוחה היא במה אשר ראתה.

השוטרת עשתה עלי רושם מהימן ומקצועי בעדותה ואין בידי יסוד לקבוע כי היתה בעלת ענין להמציא כביכול מהרהורי ליבה כי הנאשם אחז מכשיר טלפון נייד עם ידו השמאלית בצמוד לאוזנו השמאלית.

המיקום שתיארה השוטרת את מקום הימצאה אף הולם בסבירות את האפשרות לראות את הנאשם כפי שתיארה ,(דהיינו את החלק השמאלי שלו).

לא נסתרה עדותה של השוטרת על כי הראות היתה טובה בעת האירוע.

הנאשם טען כי השוטרת היתה עם הניידת כשתי מכוניות מאחורי מכוניתו ואולם השוטרת חזרה וציינה כי עמדה משמאלו של הנאשם בתצפית, על שטח הפרדה גדול המצוי בצומת.

הנאשם נשאל האם יש במקום שטח הפרדה כאמור והשיב כי איננו יכול לומר. (דהיינו הנאשם לא סתר בענין זה את גירסת השוטרת).

הנאשם הסכים עם זאת בעדותו כי אם יש שטח הפרדה במקום שתיארה השוטרת ואם השוטרת היתה שם, אזי יכולת הראיה משם היא טובה, שהרי הנאשם נע בנתיב השמאלי. ( ראה עדותו של הנאשם בעמ' 4 שורות 6 עד 10 לפרוטוקול , וכן ראה נא את עדותו של הנאשם בעמ' 4 שורות 21 עד 24 לפרוטוקול).

לא נסתרה עדותה של השוטרת על כי נשמר על ידה קשר עין רצוף עד לעצירתו של הנאשם.

למרות שעמדה לרשות הנאשם הנכבד תקופה ממושכת ביותר לבקש מבית המשפט ליתן בידיו צו המכוון לחברות הסלולר לשם קבלת פירוט שיחות נכנסות, בחר הנאשם לפנות לבית המשפט בענין זה רק בסמיכות רבה מאד למועד קיום ההוכחות בתיק וגם אז לא פירט בבקשתו לאלו חברות יש להפנות את הצוים.

זאת ועוד: בבקשתו של הנאשם ,אשר הוגשה לבסוף, ציין הוא שלושה מספרי טלפון שונים שלגביהם מבקש הוא לקבל פירוט שיחות נכנסות ואולם לבית המשפט הגיש בסופו של יום רק פירוט לגבי שני מספרי טלפון, ורק פירוט של שיחות יוצאות.