מ.י. ענף תנועה ת"א נ' סטפאי

הכרעת דין

בהסתמך על דברי ההודאה של הנאשם, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום כ"ח טבת תשע"ב, 23/01/2012 במעמד הנוכחים.

נועה פראג לבוא, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע, לאחר שבחר להודות, בעבירה של נהיגה בשכרות.

ביום 6.5.07 בשעה 20:55 נהג הנאשם ברכב בחולון כאשר הוא שיכור וכאשר בליטר אוויר נשוף נמצאו 630 מיקרו גרם אלכוהול.

הנאשם נוהג משנת 2001 בעברו 19 הרשעות קודמות מכל הסוגים.

התובעת עותרת לעונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל שלא תפחת מ- 3 שנים, פסילה על תנאי וקנס.

מנגד, מבקשים ב"כ הנאשם והנאשם התחשבות בית המשפט בהודאה, בחרטה, בנסיבותיו האישיות.

סעיף 39 א לפקודת התעבורה קובע פסילת מינימום שלא תפחת משנתיים ימים.

בנסיבות מיוחדות שתרשמנה, רשאי ביהמ"ש להורות על קיצור התקופה.

אכן, התיק התנהל במלואו. סה"כ הדיונים התנהלו לתקופה של למעלה מ- 3 וחצי שנים.

הנאשם בחר להודות רק ביום 23.3.11 לאחר שכבר נשמע בביהמ"ש.

מאחר ומדובר בשכרות ראשונה ויחידה, אינני סבורה שהעונש הראוי כיום בחלוף הזמן הינו עונש של מאסר בפועל.

עם זאת, לא מצאתי נימוקים מיוחדים להקלה מעונש פסילת המינימום, לא בשל שמיעת הראיות, אלא בין היתר בשל כמות האלכוהול הגבוהה, עבר תעבורתי מכביד ועבר פלילי המעיד על השתמטות מצה"ל.

לאחר ששקלתי השיקולים כולם, לחומרה ולקולא, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

קנס בסך 2000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתם.

הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.3.12.

היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי.

אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים. מתקופה זו ינוכו 30 ימי הפסילה המנהלית אותם רצה הנאשם.