מ.י. ענף תנועה ת"א נ' לואיה - פסקדין

בפני

כב' השופט עופר נהרי

בתאריך 9.10.11 ,בתום דיון ההוכחות, הודעתי על זיכויו של הנאשם מחמת הספק.

להלן נימוקיה המפורטים של הכרעת הדין המזכה:

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי נהג ברכב ולא ציית לתמרור ב-6 בכך שביצע פניית פרסה שמאלה בניגוד להוראת התמרור הנ"ל ובניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר וטען כי ביצע את פניית הפרסה במיקום מותר.

לנוכח זאת נקבע התיק להוכחות ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העידה השוטרת הגב' דנה דרור ובמסגרת עדותה הוגש הדו"ח שערכה על אתר וכן תרשים שערכה באולם ביהמ"ש לבקשת התביעה. (סומנו ת/1).

מטעם ההגנה העיד הנאשם.

לאחר שנתתי דעתי לעדויות ולראיות מצאתי כי נותר ספק סביר.

השוטרת ציינה בדו"ח כי פניית הפרסה בוצעה בניגוד לתמרור ב-6 המוצב בצד ימין של הדרך.

אלא שבתרשים שערכה השוטרת בבית המשפט ניכר שהתמרור שורטט על ידה כמצוי לכאורה בימין הדרך רק אחרי המיקום שבו בוצעה פניית הפרסה ע"י הנאשם אליבא דגירסת השוטרת , או לכל הפחות באופן גבולי לעניין זה של מיקום.

השוטרת שירטטה אמנם גם תמרור ב-6 נוסף המצוי לכאורה על אי התנועה, אלא שבדו"ח ציינה השוטרת אך ורק את התמרור המצוי לדבריה בימין הדרך ולא כל תמרור אחר.

באם נטען בדו"ח – וכך בלבד אכן נטען – כי עסקינן בתמרור המצוי בימין הדרך ומתקיים כעת ספק לנוכח מיקומו של התמרור בשרטוט שערכה השוטרת - שמא מצוי הוא רק אחרי המקום שבו בוצעה פניית הפרסה ולא לפני כן - אזי מתקיים גם ספק האם התמרור הנ"ל חל על אשר בוצע ע"י הנאשם על אתר.

בנסיבות אלה, ולנוכח קושי זה שהתעורר בראיות התביעה, וכאשר לקושי זה מצטרפים גם דבריה של השוטרת כי אין היא יכולה לומר עם עמדה רגלית מחוץ לניידת או שמא ישבה בתוכה ולא רשמה בדו"ח מה היה המרחק בינה לבין התמרור, וכאשר גם עסקינן בעדה יחידה מטעם התביעה, דין הוא שתינקט זהירות מתאימה ויהנה הנאשם מן הספק.

לאחר כל זאת, וכפי שכבר הודע, מזוכה הנאשם מחמת הספק מביצוע העבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום 7.11.2011 בהעדר הצדדים.

המזכירות תעביר עותק ממסמך זה לצדדים.