מ.י. ענף תנועה ת"א נ' זירזי

החלטה

מונחת בפני בקשת ההגנה לחישוב פסילה וזאת כך שהפסילה שהוטלה על הנאשם בגזר הדין שניתן בתיק זה ביום 4/7/11 תימנה מיום גזר הדין.

קוים בבקשה זו דיון במעמד הצדדים .

דין הבקשה להידחות.

הנאשם היה מיוצג ע"י עורך דין בהליך בתיק זה.

גזר הדין ניתן בנוכחות סניגור של הנאשם אגב כך שבית המשפט מכבד הסדר טיעון בין הצדדים ואגב כך שהסניגור אף מציין ביום מתן גזר הדין לפרוטוקול כי הפקדת הרישיון תהיה מיידית. (ראה נא את דברי הסניגור בעמ' 7 שורה 11 לפרוטוקול מיום 4/7/11).

בניגוד לעמדת ההגנה , אין לראות במקרה זה את הנאשם כאדם שהיה בגדר "בלתי מורשה לנהיגה" .

הנאשם הוא בעל רשיון נהיגה .

גזר הדין ניתן כזכור ביום 4/7/11.

מן הבקשה עולה כי רשיונו הקבוע של הנאשם פג בשנת 2005 ורשיון זמני שלו פג בשנת 2009 – כלומר כשנתיים לפני מועד מתן גזר הדין.

אין אם כך הנדון דומה ממילא לראיה אשר בהחלטה ב"ש 91345/04 שאוזכרה ע"י ההגנה.

אף מצאתי בכל הכבוד כנכונה את הפניית התביעה בטיעונה בבקשה זו להלכות שניתנו ע"י בית המשפט העליון אשר התביעה צרפה לתגובתה בכתב.

אף אין ראיית ההחלטה אשר בת"ד 3702-06-11 יכולה לסייע לנאשם דנן, שכן הנאשם דנן היה כאמור מיוצג , אין להסיק לגביו את אשר הוסק לגבי המבקש שם, ואף אין נסיבותיו מצדיקות את אשר שם.

זאת ועוד: עולה כי בחודש אוגוסט 2011 (כחודש לאחר מתן גזר הדין) ידעה ההגנה להגיש, דרך משל, בקשות לפריסת הקנס שהוטל ל-10 תשלומים במקום ל-5 תשלומים כפי שנקבע בגזר הדין, וכן בסמוך למועד זה גם נחתמה ע"י הנאשם ההתחייבות הכספית שנקבעה בגזר הדין.

רוצה לומר שוב – כי בפרט בהיות הנאשם מיוצג – ואף ע"י משרד עורך דין העוסק בדיני תעבורה – צריכה היתה ההגנה לדאוג גם לביצוע הליך הפקדת רשיון כנדרש.

וזאת ועוד: בסעיף 7 לבקשת ההגנה מציינת ההגנה כי בתיק אחר של הנאשם שמספרו 1302/08 דווקא בוצעה הפקדה בדרך של תצהיר.

רוצה לומר שההליך הנדרש של הפקדת תצהיר אף איננו זר לנאשם , ובוודאי שאיננו זר לסניגור.

כאמור, על הצורך בביצוע הפקדה אף עמד הסניגור עצמו עת ציין כי ההפקדה תיעשה מיידית.

ובאשר לשהות בכלא , הרי שראשית ניכר כאמור כי טיפול ההגנה בנושא הקנס והחתימה על ההתחייבות הרי נעשו גם במצב זה כאמור. ושנית – עיון באישור שב"ס שצורף מלמד כי הנאשם משוחרר כבר מיום 12/7/12 ואילו אנו נמצאים כבר כידוע באוקטובר 2013. לא נמצא הסבר לשיהוי אף מיום השחרור .

אשר על כן , ובשים לב למכלול שפורט לעיל , אין לראות עילה להעתרות לבקשה.