מ.י. ענף תנועה ת"א נ' זבלונוב

;בפני

כב' השופט יהושע צימרמן

הכרעת דין

הנאשם הואשם בכך שנהג בהיותו שיכור, בהמשך לתוצאות בדיקת הינשוף.

כמו כן, הואשם הנאשם בכך שנהג תחת השפעת משקאות משכרים, ובנהיגתו גרם לתאונת דרכים בה ניזוק רכב נוסף, הכל כמפורט בכתב האישום.

במהלך שמיעת הראיות, הודה ב"כ הנאשם בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, ובאחריות הנאשם לתאונה.

ב"כ הנאשם המשיך בכפירתו בעבירה שעניינה נהיגה בשכרות, עבירה על סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה.

לאור האמור, נותר לדון בשאלה האם הוכיחה התביעה את נהיגתו של הנאשם בשכרות, בהסתמך על תוצאות בדיקת הינשוף, והאם ניתן להרשיע נאשם בנהיגה בשכרות אף בהיעדר תוצאות בדיקת ינשוף.

התביעה טענה כי ניתן להסתמך על תוצאות בדיקת הינשוף, ובנוסף לכך, סברה התביעה כי אף בהתייחס למבחני המאפיינים בלבד, ניתן להרשיע נאשם בנהיגה בשכרות.

התביעה ביקשה לחזק את טענותיה בהימנעותו של הנאשם מלהעיד, בפני בית המשפט , ולהיחשף לחקירה נגדית.

ב"כ הנאשם , מנגד, סבר שלא הובאו ראיות המוכיחות את תקינות המכשיר, ולאור החלטת בית משפט זה בעניין קעטבי, אין מקום להרשיע את הנאשם בשכרות בהסתמך על דו"ח המאפיינים.

דיון והכרעה

הוכחת שכרות הנאשם באמצעות מכשיר הינשוף

אכן סבור אני שהתביעה לא עמדה בנטל ההוכחה, בכל הנוגע למכשיר הינשוף.

בהחלטתי בתת"ע 24620/10 מיום 12.1.11, עמדתי בהרחבה על חשיבות הגשת חומר הראיות העומד בבסיס תע"צ, תקינות מכשיר הינשוף וחשיבות הגשת תעודות בלוני הכיול.

מפעיל הינשוף, ערך בדיקת כיול, טרם הפעלתו והופק מהמכשיר פלט בדיקת כיול (ת/8).

במהלך בדיקת הכיול, עומד לנגד עיני המפעיל בלון הכיול ועליו תעודה ובה אמור להיות נקוב, ערך הבלון.

המפעיל, אמור להעתיק את הערך הנקוב בתעודת בלון הכיול ולרשום בכתב ידו ערך זה, על גבי פלט בדיקת הכיול.

המפעיל, אמור לבדוק מהו הפער בין התוצאה אותה הפיק המכשיר ואשר מודפסת בפלט בדיקת הכיול, לבין הערך הנקוב בבלון הכיול, ערך אשר נרשם בכתב ידו של המפעיל, על גבי הפלט.

כאשר התביעה בחרה שלא להגיש את תעודת בלון הכיול, נחסמה הדרך בפני בית המשפט, לוודא למעלה מכל ספק סביר, שהמפעיל, העתיק נכונה את הערך הנקוב בתעודה.