הכרעת דין
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין נהיגה בחוסר זהירות וגרימת חבלה של ממש, בניגוד לתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן-תקנות התעבורה) בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה[נוסח חדש] ,התשכ"א-1961 (להלן פקודת התעבורה) וכן בביצוע סטייה שלא בבטחה וגרימת חבלה של ממש, בניגוד לתקנה 41 לתקנות התעבורה בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.
על פי עובדות כתב האישום , בתאריך 13.2.09 שעה 06:30 לערך, נהג הנאשם ברכב שברולט שמספרו 2691863 (להלן-הרכב) בדרך אבא הלל ברמת גן, מכיוון צפון לכיוון דרום בסמוך לצומת עם רחוב בן גוריון. אותה שעה חנה רכב משטרתי מסוג סקודה שמספרו 12915 להלן-הניידת) ברחוב אבא הלל לאחר הצומת עם רחוב בן גוריון (להלן-הצומת) בכיוון נסיעת הנאשם.
נטען כי הנאשם נהג בחוסר זהירות בכך שסטה ימינה ופגע בניידת. כתוצאה מהתאונה, רס"מ אלבז דניאל, נהג הניידת, (להלן-השוטר), נחבל חבלות של ממש שהתבטאו בפצע נימקי בכף רגל שמאל, דפורמציה של הבוחן, דיסלקציה של אצבע 1, ונאלץ לעבור ניתוח סגירה פלאסטי.
כמו כן, נגרמו נזקים לכלי הרכב.
במענה לכתב האישום, הודה הנאשם בנהיגתו בזמן ובמקום כמפורט בכתב האישום, כמו גם בחבלות שנגרמו לשוטר. ברם, הנאשם כפר כי הניידת עמדה מימינו ולפניו, וכן בטענה כי חוסר זהירותו היא שגרמה לאירוע התאונה.
מטעם התביעה העיד בוחן התנועה רס"מ כהן חגי ( להלן-בוחן התנועה) ובמסגרת עדותו הוגשו דוח בוחן על תאונת דרכים (ת/1), לוח תצלומים (ת/2) תרשים (ת/3), סקיצה ודף עבודה ( ת/4), דוח פעולה (ת/5) והודעת הנאשם (ת/6).
כן, הוגשו בהסכמה התעודות הרפואיות בנוגע לפציעתו של השוטר(ת/7).
השוטר לא התייצב לשני דיוני ההוכחות שנקבעו בתיק זה, ובית המשפט נענה לבקשת ההגנה שלא לאפשר דחייה נוספת.
במועד האירוע ערכה השוטרת שלמה לירן (להלן-השוטרת) דוח פעולה במסגרת תפקידה (מ/1). השוטרת עזבה את הארץ, והוברר כי היא עתידה לחזור רק בשנת 2014, אם בכלל.
התביעה ביקשה להגיש את הדוח, וההגנה התנתה את הסכמתה להגשתו בחקירתה הנגדית של השוטרת.
בהחלטתי מיום 13.1.13 קבעתי כי הכלל הוא כי עורך הדוח ייחקר בבית משפט, אך בעניינו חל החריג העוסק באמרת נפטר במילוי תפקידו.תחולתו של החריג הורחבה בפסיקה לא רק למקרה בו ממלא התפקיד נפטר, אלא גם כאשר לא ניתן להעידו מטעם אחר, כדוגמת עזיבתו את הארץ.
בחנתי את דוח הפעולה על פי התנאים שנקבעו בפסיקה להכשרת הודעה בכתב שנעשתה על ידי ממלא תפקיד במילוי תפקידו, ובמסגרת זו השאלה המרכזית שעלתה היא האם יש חשש שמא הדיווח כוזב.
מתוך זהירות החלטתי לקבל אך את חלקו הראשון של דוח הפעולה הנוגע לאופן התרחשות התאונה, היות ודיווחה של השוטרת התיישב עם ראיות נוספות שהוגשו בתיק, חלקן אוביקטיביות, ולכן לא התקיים חשש כי הדיווח כוזב. לא קיבלתי את חלקו השני של דוח הפעולה, היות ולא נמצאו ראיות חיצוניות המשתלבות ומאמתות את האמור בו.
מטעם ההגנה העיד הנאשם בלבד.
מועד ההוכחות שנקבע לחודש ספטמבר 2011, נדחה לפי בקשת ההגנה. שמיעת הסיכומים נדחתה מספר פעמים ביוזמת שני הצדדים, ולבסוף נשמעו הסיכומים בחודש יוני 2013.
טענותיה של התביעה :
1. התאונה ארעה שעה שהשוטר נכנס למושב הנהג. גופו היה בתוך הניידת אך רגלו השמאלית הייתה מחוץ לה. בהודעתו הודה הנאשם כי הבחין בשוטר המגיע מהכביש לניידת ופותח את הדלת השמאלית קדמית. הנאשם הוסיף בהודעתו כי מיד כשהבחין בכך איבד שליטה על רכבו.
2. דיווחה של השוטרת מאמת גרסא זו. היא שמעה חריקת בלמים, הבחינה כי הרכב איבד שליטה, סטה ימינה ופגע בניידת. או אז, סטה שמאלה, ולבסוף הסתובב ונעצר, כשחזיתו נגד כיוון הנסיעה המותר.
3. הנאשם הודה כי עוד בכניסה לצומת הבחין בניידת החונה בנתיב הימני, במרחק של 100 מטרים לערך. חרף זאת, הנאשם לא מצא לנכון לנקוט בכל אמצעי זהירות שהוא, כיון שלטענתו נסע בנתיב האמצעי.