מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' ב.נ.י.ם וארועים בע"מ ואח'

גזר דין

גזר דין

1.הנאשמת 1 הורשעה בעבירה של העסקה שלא כדין של עובד זר, ללא אישור כדין ומבלי שסיפקה לו ביטוח רפואי.

הנאשמת 2, הורשעה בהפרת אחריות של נושאת משרה לעשות כל שאפשר כדי למנוע את העבירות.

2.המאשימה מבקשת לגזור על הנאשמות 70% מהקנס המירבי .

לטעמה יש להביא בחשבון כי מדובר בכתב אישום יזום, לאחר שבעבר הוטלו קנסות על הנאשמות. אין לטעם המאשימה להביא בחשבון את העובדה כי העבירות נעברו בשנת 2005 וכי כתב האישום הוגש רק בשנת 2008.

3.ב"כ הנאשמות מבקש להטיל את הקנס המנימלי, וזאת מהטעם כי אין מדובר בנאשמות אשר פעלו במזיד אלא שביה"ד הטיל עליהם חובה נוספת והיא לבדוק את דרכונו של העובד הזר.

עוד מוסיף ב"כ הנאשמות, כי מאז נעברה העבירה, בשנת 2005, לא ביצעו הנאשמות עבירות נוספות על חוק עובדים זרים התשנ"א-1991.

4.בבואי לשקול את העונש הראוי לגזור על הנאשמות במקרה זה, יש לשים על כפות המאזניים את הנתונים הבאים:

א.חומרת העבירות;

"העסקת עובדים זרים ללא היתר בלי פיקוח של החוק ומשרד העבודה הרווחה המבטיח להם תנאי עבודה הוגנים, פוגעת גם בתנאי עבודתם של עובדים זרים מקומיים רבים הצריכים להתחרות בשוק העבודה עם עבודה זולה.

אנו מצווים מכח עקרונות הדמוקרטיה של מדינת ישראל ומורשת ישראל להעניק יחס הוגן לזר.

לפיכך, אין להטיל קנס סמלי או נמוך על המעסיק פועלים זרים ללא היתר, מבלי שקיימים נימוקים מיוחדים". (ע"פ 1001/01 מדינת ישראל נ' ניסים נפתלי, עבודה ארצי כרך ל"ג (36), (32)).

ב.מדובר בכתב אישום יזום אשר משמעותו הינה כי בעבר הוטלו על הנאשמות קנסות מנהלים;

אמנם קיומן של עבירות קודמות לא הוכחה, אך יחד עם זאת לא נסתרה טענת המאשימה כי אין המדובר בעבירה ראשונה וטענת הנאשמות היתה כי מאז שנת 2005 לא נעברו עוד עבירות נוספות.

ג.אין לקבל את טענת ב"כ הנאשמות כי הכרעת הדין הטילה על הנאשמות חובה נוספת. החובה לבדוק אם פרטי רשיון העבודה תואמים את פרטי הזיהוי של העובד נקבעה בפסיקה קודמת.

יחד עם זאת, מצאתי להביא לקולא לענין העונש את העובדה כי מדובר בעובד אשר המציא אישור וכי בדיעבד וללא בדיקה מתאימה מאת הנאשמות התברר כי הוא מזוייף.

יש להדגיש כי נימוק זה מתייחס להרשעה של העסקה שלא כדין אך אין בו כדי להכריע בשאלת ההרשעה בהעסקה ללא ביטוח רפואי.

ד.מצאתי כי יש להביא לקולא במידה מסויימת את העובדה כי מדובר בעבירות אשר נעברו בשנת 2005 ואילו כתב האישום הוגש בשנת 2008.

ה.ב"כ הנאשמות לא טען כל טיעון באשר לנסיבות אישיות או כלכליות של מי מהנאשמות, יחד עם זאת, הגם שהדבר לא נטען הבאתי בחשבון לקולא את עדותה של הנאשמת 2 אשר לא נסתרה כי הינה אישה חולה כבר כמה שנים, יוצאת וחוזרת מבית החולים (פרוטוקול מיום 18/06/09 עמ' 15 שורה 25).

5.לפיכך בהתחשב במכלול הנתונים אני גוזרת על הנאשמות את העונשים הבאים: