מ.י. משרד התחבורה - תביעות משפטיות נ' שילון

הכרעת דין

הנאשם מואשם בכך שנהג במונית, אותה שוכר. למונית רישיון לביצוע נסיעות מיוחדות בלבד.

ב- 3/9/08 בשעה 11:08 לערך, הסיע במונית פקח כנוסע סמוי ברח' שבי ציון 9 עד לקניון הסיטי, גבה ממנו שכר של 15 ₪ מבלי להפעיל מונה כדרישת החוק.

נקבע למענה ב-1/2/10 אך הנאשם לא התייצב ונדחה ל- 6/4/10, מועד בו התייצב, כפר והודה בעובדות אך ציין שלא הפעיל מונה בהסכמת הנוסע וכי נהג כדין שהרי הוציא חשבונית וקבלה. לדבריו, ניתן להגיש החשבונית והראיות מבלי להעיד הפקח, שכן "זה טכני, ואני רוצה לסיים". משכך המציא התובע דוח הביקורת עם החשבונית, תע"צ וסיכום יומי של החשבוניות (מוצגים ת/1, ת/2, ת/3) וכן הודעת הנאשם (ת/4) והכריז אלה עדיי. הנאשם העיד ושב וטען שסבור כי לא עבר עבירה ונשאל על-ידי בית המשפט אם מכיר החובה שבחוק והשיב כי מודע לה אך סבור שהחובה להפעיל מונה חלה רק אם לא "נסגר מחיר מראש". הוא טען שניתן לעשות סקר בין כל נהגי המוניות ולראות שכך נוהגים, מבקש מבימ"ש להתעלם מ"החוק היבש" וגרסת ההגנה ש"כל אשדוד עובדת כך". הואיל וטען טענות נגד מהימנות הפקח שכאמור לא העיד, שכן בהסכמתו הוגש הדוח, דחיתי לשמיעת הפקח והוריתי לנאשם לזמן עדים מטעמו אם בכוונתו לעשות כן והוזהר כי אם לא יתייצב לדיון יוצא צו להבאתו, אולם לא התייצב לדיון ב- 13/9 אף שהפקח התייצב והעיד, וציין כי לאחר עיון במוצגים כי כל המצוין בהם אמת, וכי את החשבונית תפס מהנאשם.

התובע ביקש לראות בנאשם כמי שוויתר על זכותו להעיד ולהרשיעו, אך הואיל ולא הוזהר דחיתי הדיון להיום והוצאתי צו להבאתו ואף איפשרתי לו להעיד שוב ונחקר נגדית ואין כל שוני בגרסתו. כפי שהסביר לו התובע באריכות רבה בגרסה ש"כך כולם נוהגים" אין משום גרסת הגנה, שכן קיימת חובה בחוק להפעיל מונה. לא בכדי נקבעה חובה זו. מה עוד שבמקרה זה אמינה עליי עדותו של הפקח שציין בדוח כי הושיט יד, המונית עצרה וביקש מהנהג לנסוע למנחם בגין, המונה היה פנוי והנהג לא הפעילו ורק בסוף הנסיעה שאל את הנהג כמה צריך לשלם והנהג השיב 15 ₪. לבקשתו הנהג הדפיס קבלה ונתן לו קבלה בה מצוין "נסיעה ללא מונה", שעת הנסיעה וסכום של 15 ₪ עם פרטי הנאשם.

לאור כל האמור, שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם עבר העבירה המיוחסת לו ואני מרשיעה אותו בהתאם.

ניתנה והודעה היום ג' חשון תשע"א, 11/10/2010 במעמד הנוכחים.

רובין לביא, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע בכך שב- 3/9/08 בעת שנהג במונית אותה שכר הסיע בנסיעה מיוחדת כנוסע פקח ישראל כהן מרח' שבי ציון 9 עד לקניון הסיטי וגבה ממנו שכר נסיעה 15 ₪ מבלי להפעיל מונה כמחויב בחוק.

הנאשם יליד 78', אין לחובתו הרשעות בתחום זה, ולדבריו יש להתחשב בכך שהאוכלוסיה באשדוד קשה ובלית ברירה נמנעים מלהפעיל מונה שכן אם יפעיל מונה בעצמו השכר יעלה על השכר שבד"כ גובים. כך לדבריו במקרה זה אילו היה מפעיל מונה הנסיעה הייתה עולה 21 ₪ ולא 15 ₪.

בתחילת הנסיעה סיכם עם הפקח כי הנסיעה תעלה 15 ₪, טענה שאינה תואמת עדות הפקח. כמו כן טוען כי הוציא חשבונית כדין ואף ציין בה שלא יופעל מונה. לעדות הפקח קיבל את החשבונית רק על-פי דרישה בתום הנסיעה.

למותר לציין כי מותר להפעיל מונה ואם הסכום עולה על הסכום של 15 ₪, ניתן לגבות 15 ₪ ולציין כי מדובר בהנחה.

כוונת המחוקק הייתה להשליט סדר בענף שבאותו מועד היה פרוע וגרם להעדר ביקורת למרות שמדובר בנסיעה ציבורית, לפיקוח שמשרד התחבורה ולא בכדי בכל נסיעה מיוחדת יש להפעיל מונה. עובדה ידועה לכל נהג מונית. בטענה שכך נוהגים אחרים אין לא טענת הגנה ולא טענה שיש בה להצדיק הקלה בעונש, אדרבא אם למרות גז"ד מחמירים נהגי מוניות נוהגים עדיין לא להפעיל מונה ברחבי אשדוד מן הראוי להחמיר בענישה עוד יותר.

בהתחשב במהות העבירה ונסיבותיה ולאחר שקילת האינטרס הציבורי מול נסיבותיו/ה האישיות של הנאשם/ת ועברו/ה, אני דנה את הנאשם/ת לעונשים הבאים:

1.קנס בסך 3000 ₪, או 30 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-6 תשלומים שווים ורצופים החל מה- 10/11/10.

אם לא ישלם אחד מן התשלומים במועדם יעמוד כל הקנס לפרעון מיידי.

5.הנאשם יחתום על התחייבות בסך 9000 ₪ להימנע מביצוע העבירה בה הורשע במשך 3 שנים מהיום.

אם לא יחתום על ההתחייבות, יאסר למשך 90 ימים.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.