מ.י. משרד התחבורה - תביעות משפטיות נ' בן טוב

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סירוב לביצוע שירות בר פיקוח, התנאת תנאים לביצוע שירות בר פיקוח והתנהגות שאינה הולמת נהג מורשה להסיע נוסעים ברכב ציבורי.

תיק זה חזר לביהמ"ש זה לאחר שהנאשם זוכה כבר פעם אחת על ידי כב' השופט פרידלנדר, ביהמ"ש המחוזי בערעור שהוגש על פסק הדין הפך את פסק הדין וערעור נוסף שהוגש לביהמ"ש העליון נדחה.

בראשית הישיבה הודיע ב"כ המאשימה כי הוא מוותר על עדותו של עד התביעה מספר 3, מר תמיר פישר, ולפיכך נחקר היום רק מר זוהר פישר.

יצוין למען הסדר הטוב שהסנגור המלומד השכיל וויתר על עדותה של החוקרת והסכים לצרף את הודעות הנאשם.

על פי עובדות הנטענות בכתב האישום, הנאשם שהוא בעלים של מונית ובעל רישיןו לביצוע נסיעות מיוחדות ביום 07/07/07 בשעה 17:35 או בסמוך לכך, בצומת הרחובות בן גוריון ועצמאות בהרצליה, עצרו אותו המתלונן,מר זוהר פישר ואחיו, כאשר ביקשו מהנאשם להסיעם בנסיעה מיוחדת למחלף הסירה בכביש החוף.

נטען בכתב האישום שהנוסעים התיישבו במונית והמתלונן ביקש מהנאשם להפעיל את המונה.

הנאשם התנה את ביצוע הנסיעה בכך שישלמו לו שכר קבוע מראש בסך של 35 שקלים ללא הפעלת מונה ובשלב מסוים התנהג אליהם באופן שאינו הולם נהג מורשה כאשר אמר בצורה בוטה שאם אין מונה אתה לא נוסע.

על אף התעקשות המתלונן, סירב הנאשם להפעיל את המונה וסירב להסיע אותם ליעד והנוסעים נאלצו לרדת מהמונית.

כאמור שמעתי היום את עדויות הצדדים.

עדותו של המתלונן מר פישר זוהר, הייתה מהימנה, קוהרנטית, סדורה ולא נסתרה כלל במסגרת חקירה נגדית.

העדות הייתה ברורה, ואני מקבל את גרסתו של המתלונן.

העד העיד שמונית עצרה לאחר שהושיט את היד.

ביקש מהנהג להפעיל מונה, אולם זה סירב ועמד על כך שהתשלום יהיה 35 שקלים.

המתלונן העיד שעצר בסביבות 20-30 מטר לפני הרמזור ברחבת התחנה המרכזית בהרצליה.

המתלונן העיד, ועניין זה לא נסתר, שלא התפרץ בשום צורה למונית,כאשר המונית הנהוגה על ידי הנאשם עצרה על ידו ולא על יד הרמזור.

למעשה גרסה זו לפיה הנאשם עצר למתלונן מגובה גם בדברי הנאשם עצמו כאשר ציין כשנסע ראה 2 בחורים מנופפים בידיים כדבריו ולשיטתו נעמד ברמזור, הופיע אדם, פתח את הדלת ואמרתי לו שאני נוסע לרעננה.

למעשה, הנאשם בגרסתו מודה שעצר למתלונן לאחר שראה אותו ושאל אותו ליעד הנסיעה.

אם גרסתו של הנאשם נכונה הייתה לפיה הוא כבר סיים את עבודתו והיה בדרכו הביתה, כי אז לא היה עוצר לנוסעים.

חזקה על נהג מונית ועל נאשם בכללם, שאם הוא עוצר לנוסע, הרי הוא מחויב להסיע את הנוסע למחוז חפצו, ואינו יכול להתנות כל תנאי כי הנסיעה של המתלונן בכיוון הנסיעה אם לאו.