מ.י. מע"מ פ"ת נ' אורטופדית אביזרי שיקום בע"מ ואח'

הכרעת דין

ביום 23.9.09 הודו הנאשמים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום, ולפיכך אני מרשיע את הנאשמים 1 ו- 3 בשלוש עבירות של אי הגשת דו"חות תקופתיים במועד בניגוד לסעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף יחד עם סעיף 67 ותקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף.

כמו כן, אני מרשיע את הנאשמים 2 ו- 3 בשתי עבירות של אי הגשה במועד של דו"חות תקופתיים בניגוד לסעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף יחד עם סעיף 67 ותקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף.

ניתנה והודעה היום י"ח תמוז תש"ע, 30/06/2010 במעמד הנוכחים.

אהרן ד. גולדס, סגן נשיאה

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה: מדובר בשתי חברות שאינן פעילות היום והתיקים שלהם סגורים במע"מ.

גזר דין

הנאשמים 1 ו- 3 הורשעו על פי הודייתם בשלוש עבירות של אי הגשת דו"חות תקופתיים במועד בניגוד לסעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף יחד עם סעיף 67 ותקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף.

והנאשמים 2 ו- 3 הורשעו בשתי עבירות של אי הגשה במועד של דו"חות תקופתיים בניגוד לסעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף יחד עם סעיף 67 ותקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף.

הנאשם 3 בטיעוניו ביקש לבטל את הכרעת הדין ולא להרשיעו.

הלכה היא, כי הרשעה הינה הכלל הרחב, ואי הרשעה הוא החריג.

לענין זה, הלכה פסוקה, שהימנעות מהרשעה אפשרית רק במקרים יוצאי דופן, בהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מהרשעה לבין חומרתה של העבירה (ראה את קביעתה של כב' השופטת פרוקצ'ה בע"פ 2669/00 מ"י נ' פלוני).

במקרה דנן, היחס בין הרשעה לבין חומרת העבירות הינו סביר, ולא מדובר במקרה חריג ויוצא דופן.

היינו, ההרשעה דכאן לא ניתן לומר כי אינה פרופורציונאלית לחומרת מעשי העבירות ולפיכך בקשתו של הנאשם 3 לביטול ההרשעה - נדחית.

בנסיבות מקרה זה, אני גוזר על הנאשמות 1 ו- 2 קנס בסך של 500 ₪ על כל אחת מהן ועל הנאשם 3 אני גוזר את העונשים הבאים:

א. מאסר על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור עבירה בה הורשע.

ב. קנס בסך של 1800 ₪ או 18 ימי מאסר תמורתם.

הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 1.8.10 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום י"ח תמוז תש"ע, 30/06/2010 במעמד הנוכחים.