החלטה
נגד הנאשם הוגש מלכתחילה כתב אישום חמור, שייחס לו עבירות של אספקת סם מסוכן לקטינות ומכירת סם מסוכן לקטינה.
במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים ולאחר שהמאשימה בחנה את החומר, תוקן כתב האישום באופן משמעותי, באופן שעבירות האספקה והסחר הומרו לעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, כאשר באישום אחד יוחסה לנאשם החזקת סיגריה שבה סם מסוכן מסוג חשיש ובאישום השני יוחסה לו החזקה של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של כ- 18 ג' נטו.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו הוסכם על קבלת תסקיר בטרם הרשעה, על מנת ששירות המבחן יבחן גם אפשרות סיום ההליך באי הרשעה. עם זאת, המאשימה הצהירה שעמדתה להרשעה, כשלצידה מאסר על תנאי וקנס.
שירות המבחן הניח תסקיר שבו פירוט נסיבותיו האישיות של הנאשם, שהיה כבן 19 בעת ביצוע העבירות ונעדר הרשעות קודמות.
להערכת שירות המבחן, הנאשם מודע כיום למחירים ולאיסור להשתמש בסמים, ערך שינוי באורח חייו, מתפקד כיום באופן נורמטיבי ועובד בקביעות כמנהל אירועים בתחום האטרקציות והסאונד.
בסופו של יום, המליץ שירות המבחן לא להרשיע את הנאשם נוכח גילו הצעיר, היעדר עבר פלילי ועל מנת שלא לפגוע בעתידו לאחר שציין בפניהם כי הוא שואף בעתיד להקים חברה עצמאית בתחום ההגברה והסאונד ולעבוד מול גופים פרטיים וציבוריים.
בנוסף ועל מנת לשמר את ההליך המשפטי גורם מדרבן ומפקח, המליץ שירות המבחן על העמדת שירות המבחן למשך שנה ולצד זה עונש קונקרטי של עבודות של"צ בהיקף של 140 שעות.
חרף המלצת שירות המבחן, עמדה המאשימה על עתירתה להרשעה, כשלטענתה עניינו של הנאשם אינו עומד בקריטריונים שנקבעו בפסיקה, לפיהם ניתן לסיים הליך פלילי באי הרשעה.
בעיקר ציינה ב"כ המאשימה את העובדה שלא מצויינת בתסקיר פגיעה קונקרטית ממשית מיידית, שיהיה בה כדי להצדיק הימנעות מהרשעה.
ב"כ הנאשם הדגיש שמדובר בבחור צעיר שכל עתידו לפניו, שטרם גיבש את הקריירה העתידית ולפיכך, אינו יכול להציג בשלב זה של חייו פגיעה ממשית וקונקרטית, אם כי הדגיש שהנאשם שואף עדיין להתגייס לצה"ל, דבר שנמנע ממנו נוכח כתב האישום החמור שהוגש נגדו מלכתחילה וכי רשויות הצבא יבחנו את אפשרות גיוסו לאור תוצאות הליך זה. עוד טען, כי על פי מדיניות המאשימה, לו מלכתחילה היתה מגיעה למסקנה לפיה חומר הראיות מגבש את העבירות של החזקת סם מסוכן בלבד, מן הסתם לא היה מוגש כלל כתב אישום נגד הנאשם, שביצע את שתי העבירות בפרק זמן של 3 ימים ומאז חדל.
לאור כמו הסם המיוחסת לנאשם באישום השני, ספק בעיניי אם אכן לא היה מוגש נגדו כתב אישום, גם בעבירה עליה הוא נותן את הדין היום, לאחר תיקון כתב האישום.
עם זאת, מקובלת עליי עמדת ב"כ הנאשם כי באיזון בין חומרת העבירה, מחד לבין אפשרות שיקומו של הנאשם כפי שזה עולה מהתסקיר, ניתן בנסיבות המקרה להעדיף את נסיבותיו האישיות של הנאשם ואת שיקומו, שאינו כולל רק רכיב של תעסוקה עתידית, מבלי לפגוע באינטרס הציבורי.
אשר על כן, אני עושה שימוש בסמכותי, על פי סעיף 71א לחוק העונשין, תשל"ז-1977, קובעת כי הנאשם ביצע את העבירות בהן הודה ונמנעת מהרשעתו.
ניתן בזה צו מבחן למשך שנה מהיום.
הנאשם מוזהר שאם לא ימלא אחר הצו מכל בחינה שהיא או יעבור עבירה נוספת, יהיה צפוי להרשעה ועונש על העבירה שבגללה ניתן הצו.
אני מטילה עליו צו של"צ בהיקף של 140 שעות על פי תוכנית שגיבש שרות המבחן.
עבודות השירות יבוצעו במסגרת רשות הטבע והגנים, באתר אפולוניה, בתפקיד עובד תחזוקה כללי.
תחילת ביצוע העבודות בתאריך תוך 30 יום מהיום וסיומן תוך שנה.
הובהר לנאשם כי עליו לעמוד בדרישות שירות המבחן ולבצע את עבודות השל"צ, כנדרש ממנו. אם לא יעשה כן – עלול בית המשפט להרשיעו ולגזור את דינו מחדש.