בפני
שופטת הדסה נאור
הכרעת דין לנאשם 1
הנאשם הועמד לדין, יחד עם מי שהייתה בת זוגו במועד הרלוונטי, בגין עבירה של גניבה, על פי סעיף 384 לחוק העונשין, על כך שבתאריך 31.10.07 סמוך לשעה 15:00 גנב יחד עמה מצעים וגרביים מחנות "הום סנטר" בסניף יפו (להלן: "החנות").
על פי עובדות כתב האישום השניים נטלו את המצעים והגרביים מהמדפים, הכניסו אותם לתיקה של בת הזוג ויצאו מהחנות כשברשותם הרכוש מבלי ששלמו עבורו ומתוך כוונה לשללם שלילת קבע מהבעלים.
בת הזוג, נאשמת 2, הודתה בביצוע העבירה, הורשעה ודינה נגזר.
הנאשם בתשובתו לאישום לא הכחיש את נוכחותו במקום ובזמן יחד עם בת זוגו, אך כפר באשמה, טען שלא היה בסוד העניין, לא נכנס לחנות במטרה לגנוב ולא ראה את זוגתו מכניסה את הרכוש הגנוב לתיקה.
מטעם המאשימה העיד מי שהיה במועד האירוע מנהל החנות, מר אפי תוהמי (להלן: "מנהל החנות"), והוגשו בהסכמה דו"ח פעולה שערך שוטר הסיור רס"ר שצמן אלכסנדר, אשר הגיע למקום ורשם בו את פרטי האירוע כפי שנמסרו לו בזמן אמת על ידי מנהל הסניף, הודעת הנאשם במשטרה ודוחות המעצר של הנאשם ושל בת זוגו.
בעדותו תיאר מנהל החנות את מעשיהם של הנאשם ובת זוגו, מרגע כניסתם לחנות ועד יציאתם ועד מציאת הפריטים הגנובים בתיקה של בת הזוג, כפי שנצפו על ידו במועד האירוע.
על פי גרסתו, ביום האירוע נכנסו לסניף גבר ובחורה, שבתחילה התפצלו וכל אחד מהם פנה לכיוון אחר, כשהבחין שהבחורה פותחת סדינים מיריעת הניילון שעטפה אותם.
תיאור זה של התנהגות הנאשם ובת זוגו, עם כניסתם לחנות, מתיישב גם עם גרסת הנאשם, שטען שכשנכנסו לחנות פנה לברר בעניין מחירו של קומפקט דיסק ואילו זוגתו הסתובבה בחנות ולא ראה ולא יכול היה לראות את מעשיה.
אך כאן מסתיים הדמיון בין הגרסאות, כשמנהל החנות הוסיף וסיפר כי בשלב בו הבחין בבחורה פותחת את הסדינים, הגיע אליה הבחור ועזר לה להכניס אותם לתיקה, משם נראו השניים עוברים יחדיו לסלסלה של גרביים והכניסו עוד 2 זוגות גרביים לתיקה.
מנהל החנות ציין עוד כי, למיטב זכרונו, החזיק הגבר את התיק ופתח אותו והבחורה הכניסה לתוכו את הפריטים הגנובים.
על פי תיאורו, כשהם מצוידים בפריטים הגנובים, פנו השניים לקופה, שילמו על פריט קטן - קרש חיתוך - ויצאו מהחנות מבלי לשלם על הפריטים שהכניסו לתיקה של הבחורה. בשלב זה ניגש אליהם, עצר אותם ביציאה וביקש מהבחורה לפתוח את תיקה, שם נמצאו הפריטים, אותם ראה שהנאשם ובת זוגו הכניסו לתיק, ושבעבורם לא שילמו.
מטעם ההגנה העיד הנאשם והוגשה ההודעה שמסר מנהל החנות במשטרה, באמצעותה ביקשה ב"כ הנאשם לערער את אמינות מנהל החנות, משום שבעדותו הוסיף פרט שלא נרשם בהודעה ולפיו ראה את הבחור מחזיק את התיק בעת שהבחורה הכניסה את הפריטים לתוכו.
גרסת הנאשם, בקליפת האגוז, הינה כי ביום האירוע הגיע עם בת זוגו לחנות כדי לקנות קומפקט דיסק, אך מאחר שמחירו היה יקר לטעמו הסתפק בקניית קרש חיתוך, שילם עבורו ויצא מהחנות, לפני בת זוגו.
לדבריו, לא היה לידה בעת שהכניסה את הפריטים הגנובים לתיקה ולא ראה אותה עושה זאת, משום שבאותה עת היה, כאמור לעיל, במקום אחר והתעניין במחירו של קומפקט דיסק, ועל מעשיה נודע לו רק לאחר שיצא החוצה וקראו לו חזרה.
אולם, כאן מתחילה ומסתיימת העקביות בגרסתו.
כדי להרחיק עצמו עד כמה שניתן ממעשיה של בת זוגו סיפר, כאמור, שיצא לפניה מהחנות והיא נותרה מאחוריו, ליד הקופה בכניסה.
לא רק שגרסתו, לפיה יצא לפני בת הזוג, עומדת בניגוד לגרסתו העקבית של מנהל החנות, לפיה ראה את השניים יוצאים יחד לאחר ששילמו, בקופה, עבור קרש החיתוך שקנו, אלא שבשלב זה של הסיפור מתחיל הנאשם, להסתבך בגרסאותיו ומסר מספר גרסאות שלא ניתן לישבן זו עם זו.