מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' בטאש

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של סחר בסם מסוכן וזאת בגין ארוע מחודש יוני 2008 שבמהלכו בתחנה המרכזית בת"א מכר סם מסוכן מסוג הרואין לשוטר מוסווה.

לנאשם הרשעות קודמות למכביר כמפורט בת/1 בגין עבירות רכוש וסמים והוא ריצה תקופות מאסר ארוכות בין כתלי הכלא.

בעניינו של הנאשם התקבלו תסקירי שירות המבחן מהם עולה כי במהלך השנה האחרונה משולב הנאשם בהליך טיפולי לגמילה מסמים וקצינת המבחן פירטה כי הוא מתמיד בתהליך ומגלה בו רצינות. קצינת המבחן המליצה להעמיד את הנאשם בפיקוח שירות המבחן למשך שנה שבמהלכו ימשיך שירות המבחן לעקוב אחר התקדמותו של הנאשם.

ב"כ התביעה עתר בטיעוניו לעונש להטיל על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון נהיגה, וזאת חרף האמור בתסקיר בטענה שמעשיו של הנאשם, לאור חומרתם, מצדיקים הטלת עונש של מאסר בפועל ועצם העובדה שהוא נגמל מסמים איננה יכולה להיות חזות הכל ולעמוד במקום הענישה הראויה.

עוד נטען בהקשר זה לעברו הפלילי המכביד של הנאשם ולעובדה שאת העבירה הנוכחית הוא ביצע זמן קצר לאחר ששוחרר מריצוי עונש של מאסר בפועל.

ב"כ הנאשם עתר מנגד לאמץ את המלצת שירות המבחן. לדבריו, העבירות אותן ביצע הנאשם לאורך חייו היו לאור התמכרותו לסמים כאשר כיום, לאחר שנה שהוא נמצא בהליך טיפולי, נפתחה אופציה לכך שהוא יחדל מהסתבכויות פליליות וישקם את חייו. עוד נטען כי, ככל שמדובר בעבירה חמורה, היא לא בוצעה למען השגת רווחים אלא כחלק מהתמכרותו של הנאשם לסמים ועל מנת לממן את צריכת הסם.

העבירה בה הורשע הנאשם בתיק זה היא עבירה חמורה ללא ספק ואין להקל בה ראש.

עם זאת, אני מקבלת את דברי הנאשם ובא כוחו, כי העבירה בוצעה על ידי הנאשם על רקע התמכרותו לסמים ולא כחלק ממערך הפצת סם שנועד לגרוף לכיסו של הנאשם רווחים קלים.

כאשר שמים על כפות המאזניים מצד אחד, את הצורך להביע מסר עונשי ראוי כנגד העבירה אותה ביצע הנאשם ומצד שני, את העובדה שהנאשם עשה כברת דרך בהליך הטיפולי, המסקנה היא כי יש מקום במקרה זה להעדיף את האינטרס השיקומי.

המציאות מלמדת כי לא היה בעונשי מאסר ואף בעונשים מותנים שהוטלו על הנאשם בעבר כדי למנוע הישנות המעשים הפליליים וזאת על רקע התמכרותו לסמים. דווקא גמילתו כיום עשויה להבטיח את אי הישנות העבירות וראוי לעודד את הנאשם בתהליך החיובי בו הוא התמיד עד כה.

סיכומו של דבר, הגעתי למסקנה כי שליחתו של הנאשם למאסר בפועל בעיתוי הנוכחי לא תשיג מטרה עונשית חיובית והדבר נכון גם לגבי מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.

הנאשם עושה מאמצים להשתלב בעבודה לאחר שעבר בהצלחה הליך גמילה והטלת עונש מאסר בעבודות שירות עלולה למנוע ממנו השתלבות זו.

אשר על כן, במכלול השיקולים והאיזונים הגעתי למסקנה באופן עקרוני לקבל את המלצת שירות המבחן ועם זאת אני רואה מקום להאריך את תקופת המבחן לתקופה של 18 חודשים ובנוסף לכך אטיל על הנאשם עונש מותנה וקנס כספי.

הקנס הכספי נועד במקרה זה הן כדי להוות ענישה ממשית ומוחשית על מנת שהנאשם יבין כי יש מקום לתת את הדין על מעשיו ועם זאת, הקנס שיוטל יהיה מתון בנסיבות העניין.

סיכומו של דבר אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

1מאסר על תנאי למשך 10 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור את עבירה בניגוד לפקודת הסמים, במשך 3 שנים מהיום.

2.הנאשם ישלם קנס בסך 1,500 ₪ או 45 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים, כשהראשון בהם ביום 1/7/2010.

אי עמידה באחד התשלומים תביא לפרעון מיידי של הקנס כולו.