מ.י. לשכת תביעות תעבורה שפלה נ' טכקיזדה

הכרעת דין

1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות, בכך שבדוגמא של אויר נשוף נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף הינו 400 מק"ג בניגוד לסעיפים 62 (3) ו- 39 א' לפקודת התעבורה התשכ"א-1961.

2.עפ"י הנטען בכתב האישום, בתאריך 22/12/06 שעה 03:15 בערך, נהג הנאשם ברכב מ.ר. 3244527 ברח' שמוטקין בראשל"צ במצב של שכרות.

3.בהקראה כפר הנאשם בעובדות כתב האישום, למעט הזמן והמקום המצויינים בכתב האישום, בהם הודה.

4.בישיבת ההוכחות העידו מטעם המאשימה השוטרים יהודה גלזר עת/1 ויניב בן יצחק עת/2, עת/4, והנאשם ואשתו העידו מטעם ההגנה.

עת/1, יניב בן יצחק העיד, כי ערך את המסמכים הבאים:

דו"ח פעולה- הוגש וסומן ת/1.

תעודת מפעיל- הוגשה וסומנה ת/2.

העתק יומן הפעלה- הוגש וסומן ת/3.

פלט בדיקת כיול- הוגש וסומן ת/4.

דו"ח הפעלת ינשוף- הוגש וסומן ת/5.

פלט בדיקה- הוגש וסומן ת/6.

זכ"ד- הוגש וסומן ת/7.

טופס בדיקת מאפיינים- הוגש וסומן ת/8.

דו"ח עיכוב- הוגש וסומן ת/9.

ואלו הוגשו בהסכמה במקום חקירה ראשית.

עפ"י מסמכים אלו, העד הינו מפעיל ינשוף מוסמך מ-11/05(ת/2), בצע בדיקת אימות כיול בתחילת המשמרת ביום 21/12/06 שעה 21:55 שהייתה תקינה.(ת/3, ת/4). ב-22/12/06 שעה 03:15 הורה לנאשם לעצור בצד הכביש לביקורת. לאחר המתנה של 15 דק' בהן ווידא שהנאשם לא שתה, לא הקיא ולא עישן (ת/5) ערך לו בשעה 03:30 בדיקת נשיפה, שתוצאתה הייתה 400 מק"ג. נשיפה ראשונה הייתה ב-03:32והשניה ב03:36. בשעה 04:00 ערך העד לנאשם בדיקת מאפיינים (ת/8), שהייתה תקינה למעט ריח אלכוהול שנדף מפיו.

בחקירתו הנגדית הסביר, כי הורה לנאשם לעצור נהיגתו לצורך בדיקת רישיונות.

הוא הפריך טענת הנאשם, כי לא הסביר לו מה משמעות בדיקת הנשיפה ולא ביקש הסכמתו לביצועה ולא הסביר מה המשמעות אם יסרב לבצעה, והשיב, כי הנאשם בצע את הבדיקה מרצונו הטוב והחופשי, שהרי העד לא ידחף לפיו את פיית הינשוף בכוח, וכי הוא הבין את משמעות הבדיקה (עמ' 5 ש' 27).

הוא הודה, כי ערך את בדיקת המאפיינים לאחר בדיקת הינשוף והסביר, כי באותה עת לא הייתה הנחיה לעשות את בדיקת המאפיינים דווקא לפני בדיקת הינשוף. הוא ציין, כי מכל מקום הבדיקה מחמיאה לנאשם בשל תוצאותיה.