מ.י. לשכת תביעות תעבורה שפלה נ' ביטון

הכרעת דין

אקדים ואומר כי הנאשם זכאי מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר מייחס לו עבירות של נהיגה ברכב ברשלנות ובקלות ראש עבירות בניגוד לסעיף 62(2) ו38(2) לפקודת התעבורה תשכ"א 1961 , נסיעה לאחור תוך סיכון בניגוד לתקנה 45(1) לתקנות התעבורה תשכ"א 1961, ללא רישיון נהיגה תקף לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה וללא ביטוח סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, זאת מכח אחריות הבעלים לפי סעיף 27 (ב) לפקודת התעבורה.

מכתב האישום עולה כי בתאריך 21.06.05 בשעה 13:00 או בסמוך לה נהג הנאשם ברכב תוצרת סקודה מסוג משא בלתי אחוד סגור מ.ר 23-829-09 (להלן:הרכב) ברחוב כיכר מלאכי הנביא 12 בעיר מודיעין תוך שהסיע את רכבו אחורנית ללא הכוונה ומבלי לוודא שדרכו פנויה והתנגש עם חלקו האחורי של רכבו בחזית רכב פרטי מ.ר 95-836-10 (להלן:הרכב המעורב).

כתוצאה מכך ניזוק הרכב המעורב.

כמו כן עולה מכתב האישום כי תוקפו של ר.נ של הנאשם פקע באוגוסט 2003 ומכך נהג גם ללא ביטוח תקף.

  בישיבת ההקראה בתאריך 11.03.09 כפר הנאשם וטען "מעולם לא היה ברשותי רכב מסוג סקודה".

בישיבת ההקראה הנוספת בתאריך 06.12.08 כפר הנאשם באמצעות ב"כ וטען "מרשי כופר, יש כפירה בנהיגה"

  מטעם התביעה העידו :

-דינה טולדו (להלן:ע"ת/1, הנהגת המעורבת) שמסרה את ההודעה על תאונת דרכים ת/1, פתק ת/2, אישור בדבר הגשת תלונה ת/3, פלטי פירוט שיחות ת/4, חוות שמאי ת/5, חשבונית התיקון ת/6, הודעה לחברת הביטוח ת/7.

-משה נאור (להלן:ע"ת/2) בוחן תנועה אשר ערך זכ"ד ת/8, מזכר ת/9, מסקנה והמלצה ת/10.

כמו כן, הוגשו המסמכים: -כתב ערובה והזמנה ת/11. -תעודת עובד ציבור בעניין ר.נ של הנאשם ת/12.

פרשת תביעה :

ע"ת/1 :

העידה כי במועד האירוע רכבה היה כבוי ותוך כדי שחגרה לנכדה חגורה הרגישה חבטה, הנאשם אמר לה סליחה לא ראיתי שיש רכב והביע את הסכמתו שהיא תתקן את רכבה והוא ישלם את עלות התיקון תוך שהוא רושם את מספר הטלפון שלו על פתק קטן אולם כאשר הנאשם שמע מהי עלות התיקון שקבע השמאי לא ענה לטלפונים ולכן הגישה תלונה במשטרה וביקשה גם פלטי שיחות מהמפעיל הסלולארי. העדה הסבירה שהרכב ע"ש חתנה אלי דהן ושהיא תבעה את חברת הביטוח.

בחקירתה הנגדית ציינה שהאירוע זכור לה וידעה לתאר אותו אולם אינה בטוחה אם תוכל לזהות את הנאשם כיום והשיבה שלא לקחה ממנו שום פרט מזהה מלבד פתק עם מספר טלפון ולפי המספר והשם החליטה שהוא זה שפגע בה .

ע"ת/2 :

במסגרת עבודתו כבוחן טיפל בתיק זה וסיפר שהתחיל לאתר את הנאשם ע"פ שמו ומס' הטלפון, איתר את כתובתו ואף דיבר עימו בטלפון ושלח אליו מספר הזמנות להתייצב לחקירה אולם הנאשם לא הגיע וכשנתפס פיזית הובא ללשכה ונחקר.

הנאשם הכחיש את התאונה ומסר מספר טלפון זהה למספר שנמסר לע"ת/1. העד ציין שהנאשם ביקש לבצע אימות עם ע"ת/1 אולם הנאשם לא הגיע לתחנת המשטרה וגם לא ענה לטלפון.

בחקירתו הנגדית ציין שהמליץ להגיש כתב אישום לא על פי מספר רכב אלא על פי שם ומספר טלפון והסביר שבמידה והיה נערך אימות והמתלוננת לא הייתה מזהה את הנאשם לא היה מקום להגיש כתב אישום. כמו כן העד השיב שלא בוצע מסדר זיהוי מאחר והנאשם לא הגיע.