מ.י. לשכת תביעות שרון-תעבורה נ' פרידפרטיג

הכרעת דין

הנאשם מואשם בכך שבתאריך 24.01.08 בשעה 0916 נהג רכב מס' 4870218 בדרך עירונית, במהירות של 96 קמ"ש העולה על מהירות של 60 קמ"ש המותרת במקום, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה.

המהירות נמדדה באמצעות מכשיר ממא"ל - מולטנובה FA6.

הנאשם כפר בביצוע העבירה וטען לאי תקינות המצלמה. לטענתו :"לא יכול להיות שהמצלמה תקינה".

להוכחת האישום הוגשו על ידי התביעה, צילום-ת/2, תע"צ הכנסת סרט,הוצאת סרט, פיתוח, פיענוח, הגדלה ומשלוח-ת/1, תע"צ ביקורת תקינות תקופתית למצלמה ולעמוד ההפעלה-ת/3 וטופס הביקורת התקופתית-ת/4.

מטעם התביעה העידו, עד תביעה 1, דוד מזרחי, שפענח את הסרט וערך בהתאם את סעיף ד' בתע"צ ת/1,

ועד תביעה מס' 2, הרצל כהן, שביצע ביקורת תקינות תקופתית לעמוד ולמצלמה וערך את התע"צים ת/3 ו-ת/4.

הנאשם העיד להגנתו וטען כי נהג במהירות המותרת במקום. עוד טען כי לא ניתן לפתח ברכבו את המהירות המיוחסת לו שכן הצילום נעשה 100 מ' אחרי צומת בו פנה שמאלה ממצב של עמידה. לתמיכה בהגנתו הציג סרטון על גבי דיסק.

לטענת הנאשם לא עמדה התביעה בהוכחת האישום מטעמים עיקריים אלה :

לא הוכחה תקינות המצלמה - לא הוכח כי בוצעה בדיקת תקינות לאותה מצלמה אשר הפיקה את הצילום. לא הוכח קשר בין הצילום לבין התע"צים שצורפו. אין ראיה כי בוצעה בדיקה לעמוד הפעלה ולמצלמה אשר באמצעותם הופק הצילום נשוא כתב האישום, אלא להיפך, תע"צ ת/3 ו-ת/4 מתייחסים למצלמה אחרת. עלתה סתירה בין עדויות עדי התביעה לעניין מספר סידורי של המצלמה נשוא כתב האישום ולמיקומה.

אין התאמה בין הפרטים המופיעים בתע"צים לבין הצילום אשר אינו נושא מספר מצלמה ולכן לא ניתן לקשור בינו לבין התעצ"ים.

הפענוח אינו מתייחס לרכבו של הנאשם ולכן אינו מהווה ראיה לכך שרכבו של הנאשם הוא שהפעיל את המצלמה. יתכן שנפלה טעות בהקלדת מספר הרכב על ידי העד מזרחי ולכן קיימת אפשרות לטעות בפענוח. ניסוח סעיף ד' בתע"צ ת/1 לקוי שכן מתייחס לכתב אישום שטרם נוצר כאשר התבצע הפענוח.

לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בראיות, בפרוטוקול הדיון ובסיכומי הצדדים, שוכנעתי מעבר לספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום. שוכנעתי כי התביעה עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בהצגת צילום בצירוף תע"צים המוכיחים הן את תקינות המצלמה ועמוד ההפעלה והן את הפעולות הקשורות לתקינות הסרט. הנאשם לא הרים את הנטל המוטל עליו לסתור את החזקה הנובעת מן הצילום והתע"צים.

ואלה נימוקי החלטתי :

על מנת להרים את הנטל המוטל עליה להוכחת עבירת מהירות על התביעה לעמוד בתנאים הקבועים בסעיף 27א(א) לפקודת התעבורה, לפיו :

" צילום שנעשה בדרך שנקבעה בתקנות, במצלמה המופעלת באופן אוטומטי או בידי שוטר, יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי-

1.מספר הרישום של הרכב המצולם...

2.מקום הימצא הרכב בעת הצילום.

3.

4.זמן הימצא הרכב...כפי שצוין בצילום...