מ.י. לשכת תביעות שרון - פלילי נ' כהן

הכרעת דין

אני מרשיע את הנאשם על פי הודאתו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן: החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית – עבירה על סעיף 7 (א) + (ג) ריישא לפק' הסמים המסוכנים, תשל"ג - 1973.

ניתנה והודעה היום ט"ז אדר תש"ע, 02/03/2010 במעמד הנוכחים.

חגי טרסי, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכך שביום 7.3.07 החזיק בביתו שבנתניה סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 2204.56 גר' נטו, מחולק ל- 27 יחידות, שלא לצריכה עצמית.

על מנת להבין את הרקע לעונש שייגזר על הנאשם, יש לסקור בקצרה את האירועים הקודמים הנוגעים להעמדתו של הנאשם לדין.

מטיעוני הצדדים עולה כי הנאשם נעצר ביום 7/3/07 לאחר שהסתיים מבצע במסגרתו עסק סוכן סמוי מטעם המשטרה בהשגת ראיות כנגד סוחרי סמים באזור תל אביב. כנגד הנאשם גובשו ראיות בנוגע לשלוש עבירות של סחר בסמים אשר בוצעו במהלך חודש פברואר 2007, ומשהגיעו השוטרים לביתו ביום 7/3/07 על מנת לעצרו, ערכו במקום חיפוש ומצאו את הסם המפורט בכתב האישום הנוכחי.

נגד הנאשם הוגש באופן מיידי כתב אישום – ת.פ. 2531/07 בבימ"ש השלום בת"א, בו יוחסו לו שלוש עבירות הסחר. באותו שלב, לא כלל כתב האישום אישום רביעי נוסף בגין החזקת הסם שנתפס בביתו, ככל הנראה בשל הצורך להגיש כתב אישום בדחיפות במהלך המעצר, ובטרם התקבלה חוות דעת מז"פ לגבי טיבו של החומר שהוחזק על ידי הנאשם.

בשל טעות כזו או אחרת בהתנהלות התביעה, גם בשלבים המאוחרים יותר של ההליך לא הוגש כתב אישום מתוקן ובו אישום נוסף בגין החזקת הסם, וזאת על אף שטיוטה כזו הוכנה. בנסיבות אלה, התנהל ההליך על יסוד כתב האישום המקורי ובו שלושת האישומים בסחר בסם ובסופו של הליך בחר הנאשם להודות בכל המיוחס לו באותו כתב אישום.

בעניינו של הנאשם נתקבלו מס' תסקירים וביום 6/1/08 טענו הצדדים לעונש וניתן גזר דין. במהלך הטיעונים לעונש, התייחס התובע אף לעבירה של החזקת סם, לאחר שסבר בטעות כי הוגש כתב האישום המתוקן. בשלב זה הובהר לתובע כי כתב האישום כולל אך את עבירות הסחר והטיעון לעונש נמשך בהתאם לכתב האישום שהיה בתוקף באותה עת. בסופו של דיון מצא ביהמ"ש לנכון להקל עם הנאשם, נוכח הנסיבות המיוחדות שעוד יפורטו, ועל אף חומרת העבירות גזר על הנאשם אך 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, לצד מאסר על תנאי ארוך, קנס בסך 5000 ₪ וצו מבחן למשך שנה. כמו כן נמסר לי כי בית המשפט הורה אף על חילוט סכום של 1400 דולר שנתפס ברשות הנאשם בעת מעצרו.

בהמשך, הגישה המדינה ערעור על קולת העונש, והדיון בעניינו של הנאשם נמשך בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לאחר קבלת תסקירים נוספים, חזרה בה התביעה מעתירתה להחמרה בעונש ובית המשפט המחוזי אישר ביום 23/11/08 את השמתו של הנאשם בעבודות שירות. בהתאם להחלטה זו ריצה הנאשם את מלוא העונש שהוטל עליו, ואף המסמכים מעלים כי ביצע את עבודות השירות באופן ראוי לציון.

כפי שניתן להבין, הסיבה העיקרית לכך שכתב האישום הנוכחי לא נדון במקומו הטבעי במסגרת אותה פרשה קודמת, נבעה מתקלה כזו או אחרת בהתנהלותה של התביעה. אמנם אין מחלוקת על כך שהנאשם וב"כ היו מודעים לתפיסת הסם הנוסף ולאפשרות כי כתב האישום יתוקן, אך דומה כי קשה לבוא אליהם בטענות בכך שבעת שנחשפה הטעות במהלך הטיעונים לעונש ממש, לא מצאו לנכון לצאת מגדרם ולסייע לתביעה על דרך של צירוף האישום הנוסף באותו רגע.

בעקבות השתלשלות עניינים זו, מצאה לבסוף התביעה לנכון להגיש את כתב האישום הנוכחי, אלא שכתב אישום זה הוגש רק בחודש מרץ 2009, כשנתיים לאחר המועד בו בוצעה העבירה, ולאחר שבבית המשפט המחוזי נדחה הערעור והנאשם עמד להשלים את עבודות השירות שהוטלו עליו.

בנסיבות אלה, אינני סבור כי התביעה מנועה מהגשת כתב האישום החדש, אשר מבטא ללא ספק מעשה פלילי חמור ביותר, אשר הנאשם לא התמודד עימו עד היום בשל התקלות שפורטו לעיל, אך ברי כי מדובר בשיקולים בעלי משמעות רבה כאשר נבחן העונש הראוי למעשיו אלה של הנאשם.

שיקולים אלה מקבלים משנה תוקף לנוכח ההליך הטיפולי המשמעותי שעבר הנאשם מאז מעצרו בגין עבירות הסמים הללו. למען הסר ספק, למעט הסתבכות זו בעבירות הסמים, אשר יש לראותן כאירוע כולל אחד, ולא כפרשיות נפרדות, אין לחובת הנאשם הרשעות קודמות ואף לא נפתחו נגדו תיקים נוספים בשלוש השנים שחלפו מאז ביצוע העבירות.

מהתסקירים ומסמכי השיקום הרבים שהוגשו לעיוני עולה כי מאז הופנה הנאשם על ידי שירות המבחן לבית חוסן ב- 10/07 השתלב הנאשם בטיפול קבוצתי ופרטני שעניינו גמילה מסמים. מאז ועד היום הוא מתמיד בהגעתו לטיפול באופן עקבי ורציף, מוסר בדיקות שתן ונקי מכל סוגי הסמים.

מהתסקירים ניתן ללמוד על הרקע המשפחתי הקשה והחריג של הנאשם, כמו גם על מצבו הרפואי החריג. הנאשם סובל ממחלה קשה אשר בעקבות גילויה חל שינוי משמעותי באורח חייו. על פי האמור במסמכים גילוי המחלה והשלכותיה הם שהביאו את הנאשם לתחילת השימוש בסמים, אשר הוביל אותו בהמשך לסחר בסם לצורך מימון התמכרותו. מכל מקום, כאמור באותם מסמכים, הליך הגמילה שעבר הנאשם משמש דוגמא למכורים נוספים, הנאשם הביע מוטיביציה גבוהה לטיפול, משתף ומעמיק בתכנים הטיפוליים, הוא נקי תקופה ארוכה של כשנתיים וחצי ומסתמנת אפשרות ממשית כי לא ישוב עוד בעתיד להסתבך בעבירות דומות.

דומה כי אין מחלוקת בין הצדדים על כך שהעבירה בה הורשע הנאשם הינה עבירה חמורה ביותר ואף נסיבותיה חמורות. המדובר בהחזקה של כמות גדולה מאוד של סם מסוג חשיש, אשר נסיבותיה מעידות על כך שמדובר היה בהחזקה לצורך סחר. מובן, כי העונש הראוי בד"כ בעבירות ממין זה הינו עונש מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח. יחד עם זאת, דומני, כי במקרה המיוחד הזה, נוכח ההשתלשלות המיוחדת והארוכה ונוכח הנסיבות האישיות וההליך הטיפולי המשמעותי שחווה הנאשם, ולאחר שכבר השלים ריצויים של 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, לא יהיה זה צודק לשוב ולהורות על מאסר נוסף בעבודות שירות, ולו קצר, באופן שיהיה בו כדי לקטוע את רצף חייו הנוכחי של הנאשם הכרוך בעבודה ובלימודים.

לאור כל האמור לעיל, נוכח הנסיבות החריגות, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.10 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מהיום לא יעבור כל עבירה על פק' הסמים המסוכנים.