מ.י. לשכת תביעות שרון - פלילי נ' יבדאייב

הכרעת דין

1.כנגד הנאשם אדוארד יבדאייב , הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו – לפי סעיף 273 לחוק העונשין, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק, העלבת עובד ציבור – לפי סעיף 288 לחוק, התנגדות למעצר חוקי לפי סעיף 47 (א) לפקודת סדר דין פלילי (מעצר וחיפוש), תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין ואיומים לפי סעיף 192 לחוק.

2.בהתאם לעובדות כתב האישום בתאריך 2.1.08, נתבקשו שוטר ומאבטח לפנות את הנאשם מסניף המוסד לביטוח לאומי בנתניה לאחר שהתפרע והשתולל.

השניים ביקשו מהנאשם לעזוב את המקום, אך הוא צעק וסרב, דחף את השוטר ואת המאבטח וכאשר הודע לו על מעצרו כדין, סרב ובתגובה החל לצעוק להשתולל, השתחרר מאחיזת המאבטח והיכה אותו בפניו, קילל את השוטר והמאבטח, סרב להזדהות כמפורט בסעיפים 7 ו – 8 לעובדות כתב האישום.

לאחר שהועזקה למקום ניידת משטרה ניסה להימלט וכאשר נחסם על ידי השוטר דחף אותו והשתולל.

3.ראיות התביעה:

מטעם התביעה העידו ארבעה והוגשו שני מוצגים.

מטעם ההגנה העיד הנאשם והוגשו חמישה מוצגים.

4.תשובת הנאשם:

בשלב המענה הודה הנאשם כי היה במקום אך כפר בשאר העובדות הנטענות כאשר לגירסתו התנפלו עליו השוטר והמאבטח, גררו אותו ותקפו אותו.

5.ע.ת/1 ארקדי זילברמן – שוטר סיור מתחנת נתניה, העיד כי עסק ביום האירוע באבטחת הסדר הציבורי בסניף הביטוח הלאומי בנתניה מטעם משטרת ישראל כשהוא לבוש במדים.

השוטר מתאר כיצד הוזעק לחדר ממנו הופעל לחצן האזעקה והבחין באדם שמסרב להתפנות: "טוען שלא מקבל טיפול, נראה ממורמר, הבנתי שיש בעיה הוא לא היחיד שהוא ממורמר. בדר"כ אני מסביר לבנאדם שהוא צריך לעזוב את המקום מסביר לו מי אני לפעמים יש ויכוח אבל בסופו של דבר הוא עוזב את המוסד ...

... אותו יום הוא סרב להתפנות בתוקף, לא הגיב, לא רצה הוא אמר שהוא מסרב להתפנות בתוקף, השתולל, ..." (עמ' 3 לפרו').

בהמשך מתאר השוטר כיצד ניסו להסביר לנאשם כי הוא מתבקש לעזוב את המקום אך הוא סרב, דחף את השוטר והמאבטח בחזה ובכתף ובשל כך נאלצו לתפוס אותו מהידיים להורידו דרך חדר המדרגות, כאשר במהלך הירידה קילל הנאשם את השניים, סרב להזדהות וכאשר הוזמנה ניידת לתגבורת ניסה לצאת מפתח הסניף למרות שהודע לו כי הוא עצור ודחף את השוטר שניסה לעצור בעדו.

6.בחקירה נגדית, נדרש לאופן הקריאה (באמצעות לחצן אזעקה או אחראי משמרת), והוטח כלפיו כי הוא "מפריז בסיפור", אך העד איתן בגירסתו לעניין האירוע החריג המתייחס להתנהגות הנאשם: "וזה מקרה בין הבודדים שקרו לי במקום שנאלצתי לפתוח אירוע ולהזמין ניידת ..." (עמ' 5 לפרו').

העד מכחיש את גירסת הסנגור כאילו לא היה מוצדק לפנות את הנאשם מהמקום: "אני לא מסכים, בנאדם הפריע, הפר סדר ציבורי במקום, לא נשמע להוראות שלי האפשרות היחידה לפנות אותו היתה בכוח אחרי שהודעתי לו שהוא עצור ..." (עמ' 5 לפרו').

העד חוזר בחקירה נגדית על אופן הפגיעה מצד הנאשם (דחף אותו ופגע למאבטח בפנים).

העד מכחיש מכל וכל את גירסת ההגנה כאילו ניגש לנאשם שעמד בפרוזדור תפס אותו בשתי אוזניו ומשך אותו מבלי לדבר איתו בכלל (עמ' 7 לפרו').

חוזר על התאור שכאשר הנאשם הבחין בניידת ניסה לברוח והוא נאלץ למנוע זאת בעדו.

7. ע.ת/2 יהודה להט – חוקר בתחנת נתניה גבה את אימרת הנאשם ביום 2.1.08 (ת/1).