מ.י. לשכת תביעות שרון - פלילי נ' חגאג

החלטה

מפרידה את הדיון בין שני התיקים.

קובעת את ת.פ 3856/08 לשמיעת ראיות ליום 10.10.10 שעה 11:30 בפני כב' השופטת שניצר.

המזכירות תזמן את כל עדי התביעה למעט 2 ו-5 והמאשימה תוודא הופעה.

הנאשם מוזהר בחובת התייצבות.

ניתנה והודעה היום א' תמוז תש"ע, 13/06/2010 במעמד הנוכחים.

שירה בן שלמה, שופטת

הכרעת דין

הנאשם הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום. לפיכך הנני מוצאת את הנאשם אשם בעבירה אשר יוחסה לו בכתב האישום הסעת שוהה בלתי חוקי שלא כדין בניגוד לסעיף 12 א (ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952 ובכך יורשע.

ניתנה והודעה היום א' תמוז תש"ע, 13/06/2010 במעמד הנוכחים.

שירה בן שלמה, שופטת

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה:

הנאשם יליד 1967. הודה בעובדות כתב האישום בכך שבפברואר 08' הסיע שני תושבי שטחים כמפורט בכתב האישום.

לנאשם עבר פלילי הכולל 4 רישומים בגין עבירות שונות והרשעה אחת בגין עבירת הסגת גבול פלילי ואיומים. מגישה לבית המשפט- ע/1.

לאור גרסתו של הנאשם כפי שמפרט ב"כ ולאור העובדה כי בתיק זה קיים רכיב עונשי כספי שהינו משמעותי, התביעה הגיעה להסדר. כמו כן, הרשעתו האחרונה של הנאשם היא משנת 2003 ומאז לא הסתבך בפלילים ואין בעברו עבירה שהיא לפי חוק הכניסה לישראל. אך יחד עם זאת, על פי סעיף 6 לחוק הכניסה לישראל, מדובר בפסילה שהינה חובה אלא אם כן בימ"ש נוקט בטעמים מיוחדים לקיצור התקופה. לאחר ששמענו את טענות הנאשם שהיוו בסיס לאותו הסדר טיעון אנו לא סבורים כי קיימים אותם טעמים מיוחדים ולכן מבקשים מבימ"ש שיגזור על הנאשם רכיב פסילה בפועל כדי שיהיה בו להרתיע את הנאשם מביצוע עבירות נוספות.

ב"כ הנאשם:

מדובר בעובד בניין שמקור פרנסתו זה הרישיון נהיגה, הוא נוסע מאתר לאתר, מעבר לכך שהוא זקוק לרישיון יש לכך משקל כבד שיכול באם ילקח ממנו הרשייון לפגוע בפרנסתו. העבירה בוצעה בפברואר 2008, כלומר למעלה משנתיים. פרנסת המשפחה מוטלת עליו, הוא העובד היחיד בבית. מצד אחד, נבקש לפרוס את הקנס המדובר ל-10 תשלומים שווים ולעניין הרישיון, מדובר בבחור שהביע חרטה, למרות שיכל לנהל את המשפט, קיבל אחריות ומעבר לחרטה גרסתו הייתה שלמעשה הגענו עם התביעה להסדר טיעון מדובר בפועלים דוברי עברית, ביקשו ממנו טרמפ לאתר הבנייה, לקח אותם כ-120 מטר. מדברים עברית טובה, לא חשב שמדובר בערבים תושבי שטחים, סבר שהם אזרחים ישראלים והעובדה המוגמרת מכך שגם על פי חקירת אותם עובדים הוא לא העסיקם מעולם ולא קשור אליהם בדרך כלשהי וכאן הייתה הבעייתיות, אם היינו מנהלים היום משפט אז הסיכויים שלו היו טובים. בכל זאת הוא הבין שעצם המעשה ולא בדק את מי הוא לוקח ולכן למעשה הוא הבין שהוא ביצע עבירה והוא לקח אחריות. נבקש מביהמ"ש בשלב זה לאור ההסכמות שהגענו עם התביעה, לכבד את הסדר הטיעון, להשית על הנאשם מאסר מותנה ומעבר לכך נבקש שהקנס יפרס לתשלומים, בעניין הרישיון נבקש מביהמ"ש לראות בזה נסיבה מקלה ומספיק שהוא יוזהר על ידי ביהמ"ש שלא יבצע עבירות נוספות, לפי גרסת הנאשם אם יבצע עבירה מסוג זה אז מצדו שיקחו את הרשיון לתמיד, לא העסיק עובדים זרים ולא מתכוון להעסיק. כיום הבין את הלקח ואם יעלה אותם לרכב יבדוק מי הם ומה הם.

ב"כ המאשימה:

אבקש לתקן את סעיף 12א(ג)(4) לחוק הכניסה לישראל.

ב"כ הנאשם: