אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי נ' רומנוב ואח'

מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי נ' רומנוב ואח'

תאריך פרסום : 13/01/2011 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום רמלה
1272-09
13/01/2011
בפני השופט:
נירה דסקין

- נגד -
התובע:
מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי
הנתבע:
1. אלכסיי רומנוב
2. מחמוד עודה – ההליך הסתיים.

גזר-דין

ב"כ המאשימה עו"ד גורצקי

הנאשם – בעצמו

ב"כ עו"ד ראיסה רוזין.

פרוטוקול

גזר דין לגבי נאשם 1

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של הסעה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12(א)(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה") וזאת בנסיבות בהן הסיע ביום 07/03/09 בסביבות השעה 19:40 במודיעין 8 תושבי שטחים אשר שהו בישראל ללא אישורים כדין.

המאשימה עותרת על פי הסדר הטיעון לעונש מאסר בן 6 חודשים, מאסר מותנה, קנס ו-6 חודשי פסילת רישיון נהיגה.

ההגנה מבקשת להסתפק במאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות לתקופה קצרה יותר, מאסר על תנאי, קנס ופסילה על תנאי.

שמעתי טיעוני הצדדים ובתוך כך התייחסתי להלכות בנדון ובטרם אגזור את דינו אמנה את השיקולים שעמדו בפני בעת גזירת דינו של הנאשם:

הנאשם הורשע בכך שהסיע 8 תושבי איזור. מדובר בעבירות חמורות הפוגעות בריבונות המדינה ובביטחונה וכן מחייבות את רשויות הביטחון להשקיע משאבים רבים ולעבוד לילות כימים על מנת לסכל כניסתם של תושבי אזור לתחומי המדינה שחלקם עוסקים בפעילות טרור ופוגעים ברכוש ובנפש. בשורה של הלכות שיצאו מלפני בית המשפט העליון הובהרה החומרה הגלומה בעבירות על חוק הכניסה לישראל. הפסיקה מדגישה את העובדה שהעבירה טומנת בחובה מימד של סכנה לרבים, לביטחון הציבור ולשלומו.

ככל שקיימת חשיבות למניעת כניסת תושבים זרים לישראל, הרי שחשיבות מניעת הסעתם בתוך תחומי המדינה גדולה פי כמה וכמה. כך ראה זאת גם המחוקק בקוצבו כפל ענישה בגין עבירות של הלנה, העסקה והסעה שלא כדין (ראו סעיף 12א לחוק הכניסה לישראל אל מול עבירות הכניסה והשהייה (ראו סעיף 12 לחוק הנ"ל) – ולא בכדי! 

בית המשפט העליון מתייחס לכך שעבירות ההסעה, ההלנה והעסקה הן בבחינת "חוטא ומחטיא" והדגיש את השיקולים שיש לשקול בעת גזירת הדין בעבירת הסעה ויצא ממנו קול הקורא להחמיר עם המבצעים את העבירות הללו, ראו לעניין זה את דברי כבוד השופט רובינשטיין ברע"פ 3173/09 פארג'ין נ' מ"י, תק-על 2009(2) 1255:

 "אמות מידה שנקבעו בפרשת אבו סאלם יפה כוחן, בחלקן, גם בענייננו; מחד גיסא משלא נתפוגג, כלשון בית המשפט שם, הסיכון הביטחוני, נוכח קיומו ואיומו הנמשך של הטרור, "שיקולי הרתעה – הרתעת היחיד והרתעת הרבים – עדיין שיקולים הם ממעלה עליונה". (הדגשה לא במקור)

 "... המסיעים, המלינים והמעסיקים את השוהים הבלתי חוקיים... חוטאים הם ומחטיאים את הרבים, ומכאן גישת המחוקק שהחמירה עמהם, וכך גם בתי המשפט...' אם אין עומדות לעבריין נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, יש לגזור עליו – ואפילו הוא אדם מן היישוב שעשה מעשיו מתוך תמימות או מחמת צורך דוחק כלשהו - עונש מאסר לריצוי בפועל, בלי מתן אפשרות להמירו בעבודות שירות. אשר לאורך תקופת המאסר, חלקי עם המחמירים...'. ואולם, ברבות הימים היה צורך לשוב ולהידרש לנושא ולפרש את הלכת ח'טיב... שיקולי החומרה הכרוכים בטרור ובצורך בהרתעה בעינם עומדים; אך מזה, כי היישום צריך להיעשות בכל מקרה לגופו...".

 בהלכת אבו סאלם הדגיש בית המשפט העליון את העיקרון לפיו ענישה איננה מכנית ועל בית המשפט לדון כל מקרה לגופו. כך קובע בית המשפט העליון בהלכת אבו סאלם המצוטטת בהסכמה בהלכת פארג'ין:

 "ככל שמעשהו של נאשם מקרב עצמו לליבתה של ההלכה – לסיכון ביטחון הציבור – כן נחמיר עם העבריין ונטה ליישם את מדיניות הענישה בחומרתה, וככל שמעשהו של הנאשם ירחק וילך מן הליבה כן יקטן כוח המשיכה של מדיניות הענישה ויתחזק ממילא משקלם של טעמי הזכות".

מכאן שעל בתי המשפט לעשות שימוש במקרים המתאימים באמצעי ענישה מגוונים וביניהם הטלת קנס משמעותי חלף הטלת עונש של מאסר בפועל. 

במקרה דנן מדובר בנאשם אשר הסיע נוסעים רבים ויש בכך כדי ללמד שהנאשם פעל תוך התעלמות מוחלטת מהאינטרס הביטחוני.

מנגד מדובר בנאשם שעברו נקי וללא רבב. הוא בן 34, עולה חדש אשר מהמועד בו עבר את העבירה חלפה כשנה וחצי והוא ממשיך בחיים נורמטיביים לרבות רציפות תעסוקתית. בנוסף הנאשם אב ל- 3 ילדים קטינים כשהקטן בן כ-5 חודשים.

עוד אציין לזכותו של הנאשם את ההודיה, הבעת החרטה, ההפנמה ולקיחת האחריות.

לאור האמור במקובץ ותוך שאני מתחשבת במיוחד במצבו המשפחתי והאישי ועברו הנקי אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ