מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי נ' פלוני

ה נאש ם פלוני ע"י עו"ד נמרוד ליפסקר

הכרעת דין

רקע

1. נאסר בזאת פרסום שמה של המתלוננת. יתר פרטי הכרעת הדין מותרים לפרסום.

2.נגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר מייחס לו מעשה מגונה, עבירה לפי סעיף 348 (ג) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

3.על-פי האמור בכתב האישום, הנאשם הינו הבעלים של בית עסק המעניק שירותי עיסוי (להלן: "המכון"). מספר שבועות עובר ליום ה-5.12.08 זכתה המתלוננת בשובר עיסוי במכון, וזאת במסגרת פעילות בבית-הכנסת אליו היא משתייכת.

4.בתאריך 5.12.08 הגיעה המתלוננת למכון, בסמוך לשעה 10:00, לאחר תיאום מראש. הנאשם הפנה את המתלוננת לאחד מחדרי המכון, ביקש ממנה לפשוט בגדיה ולשכב על בטנה כשעל גבה מגבת, ועזב את החדר. בהמשך לכך שב ונכנס לחדר מבלי לדפוק בדלת או להתריע על כניסתו. בהמשך, עיסה את המתלוננת בעזרת ידיו, כאשר התחיל את העיסוי ברגליה ועלה במעלה גופה עד שהסיט את תחתוניה וחלקו הארי של עכוזה נחשף. אז החל מעסה את עכוזה בחוזקה. בהמשך החליק ידיו לכיוון פנים ירכיה של המתלוננת, הסיט את החלק הקדמי של תחתוניה ובכך איפשר מגע בין ידיו לבין איבר מינה. בהמשך החל לעסות את איבר מינה.

5.בהמשך לכך ביקש הנאשם מהמתלוננת להתהפך על גבה. כשעשתה כן החל מעסה את פלג גופה העליון. לאחר מכן, עיסה את פלג גופה התחתון החל מרגליה, במעלה גופה, ובסמוך לירכיה הסיט את תחתוניה ועיסה את איבר מינה. לאחר מכן נעמד מאחורי המתלוננת והחל לעסות את כתפיה תוך שהוא מתקדם אל עבר שדיה עד שעיסה את צידי שדיה של המתלוננת.

6.הנאשם כפר בעובדות כתב האישום. הנאשם הודה בכך שביצע עיסוי למתלוננת, אך הכחיש את המעשים המיניים, וטען כי מדובר בפרשנות לא נכונה או חוסר הבנה של המתלוננת.

עדויות התביעה

7.המתלוננת העידה בבית-המשפט כי בבית-הכנסת בשכונה שלה היה ליל פוקר לנשים, שבמסגרתו היא זכתה בפרס – שובר לקבלת עיסוי. לדברי המתלוננת, מגיל צעיר היא סובלת מכאבי גב ולכן לעתים היא מקבלת עיסויים. בהתאם לכך, היא התקשרה והזמינה עיסוי. לדבריה, על אף שהיא דתית, היא הסכימה לקבל עיסוי מגבר, וזאת אף בהסכמת בעלה, הואיל ומדובר בטיפול הדומה לטיפול רפואי (עמ' 14-15). הנאשם ישב איתה בחדר הקבלה וסייע לה במילוי טופס ההסכמה. הנאשם ליווה אותה לחדר, ואמר לה "תתפשטי, פה את תולה את הבגדים שלך" (עמ' 15). הנאשם יצא מן החדר, סגר את הדלת, והיא פשטה את בגדיה, נותרה בחזייה ובתחתונים, ונשכבה על שולחן העיסויים כאשר היא מכוסה במגבת. הנאשם נכנס לחדר מבלי להקיש בדלת (עמ' 15).

8.העיסוי החל, והוא פתח את החזיה שלה ואף הוריד את הכתפיות של החזיה, מבלי שביקש את רשותה (עמ' 16). לדבריה, בכל עיסוי שקיבלה בעבר תמיד ביקשו את הסכמתה, והיא הסכימה. תחילת העיסוי הייתה שגרתית. לאחר מכן, הוא שם את תחתוניה בחריץ של הישבן והחל לעשות את ישבנה (עמ' 16). הנאשם אמר לה שיש לה הרבה מתח בישבן. לדברי המתלוננת, הנאשם לא היה אמור לעסות את ישבנה (עמ' 17). לאחר עיסוי הישבן החליק הנאשם את ידו קדימה לכיוון המפשעה. הנאשם כיווץ את תחתוניה אף מקדימה, כפי שעשה בישבן, והזיז את תחתוניה לאמצע איבר מינה (עמ' 17). הנאשם החל לעסות את איבר מינה באזור שיער הערווה, על השפתיים, תחילה בצד אחד ולאחר מכן בצד השני (עמ' 17, ש' 7). המתלוננת העידה שהיא קפאה, הייתה בהלם, ולא הבינה מה הנאשם עושה כאשר הוא נגע באיבר מינה (עמ' 17). הנאשם אמר לה שהיא לא מספיק רגועה וביקש שהיא תירגע ותרפה (עמ' 17). לאחר מכן, עבר הנאשם לאזור הגב. בהמשך, ביקש הנאשם שהמתלוננת תסתובב על גבה, והיא עשתה כן. הוא כיסה את עיניה בצמר גפן, והחל לעסות את זרועותיה, תוך שהוא נוגע בצידי שדיה. המתלוננת ציינה כי היא הייתה לאחר תקופת הנקה, ולכן היה לה גודש בשדיים, והיא הרגישה שהנאשם נוגע לה בגודש בצידי השדיים (עמ' 19).

9.לאחר מכן, שוב החל להזיז את תחתוניה לאמצע איבר מינה, וביצע עיסוי באיבר המין (עמ' 19). המתלוננת העידה כי חששה מפניו, וחששה פן יפגע בה מעבר לכך (עמ' 19). לאחר מכן, סיים הנאשם את העיסוי, ויצא מן החדר (עמ' 19). בהמשך הנאשם הציע למתלוננת לקבל עיסוי דומה בביתה (עמ' 20). מיד לאחר מכן היא עזבה את המקום (עמ' 20).

10.לאחר שהגיעה לביתה, סיפרה לבעלה שהיא הרגישה מחוללת, ולדבריה בשלב זה עדיין לא הבינה בדיוק מה קרה (עמ' 20). בעלה הבין שמשהו אינו כשורה, והציע לה להתקשר לחברתה. החברה שמעה את דבריה בטלפון והגיעה מיד לביתה. לאחר מכן הגיעה חברה נוספת, והמתלוננת החלה לספר להן את שאירע. במהלך השיחה היא החלה להבין שעברה טראומה, והיא כעסה על עצמה על שהייתה קפואה ומדוע לא עצרה אותו (עמ' 21).

11.בחקירתה הנגדית העידה המתלוננת כי היא דתית-אורתודוקסית. המתלוננת הכחישה כל אפשרות שמדובר בפרשנות שגויה שלה למעשים תמימים של הנאשם (עמ' 28). לדברי המתלוננת בכל העיסויים הקודמים שקיבלה, מעולם לא הזיזו לה את התחתונים (עמ' 32). המתלוננת אישרה כי הנאשם אמר לה שיש לה מתח רב בישבן, והמליץ לה לשבת בעבודה על כרית (עמ' 33). לדבריה, על אף שהיא אמרה לו בטרם תחילת העיסוי שיש לה מתח בשכמה הימנית, הנאשם אמר לה "עזבי, אני כבר אראה בעצמי", והנאשם מצא את המתח בישבן ובאיבר המין (עמ' 33). לדבריה העיסוי בישבן היה באגרוף, ויתכן שגם עם יד פתוחה (עמ' 34). לדבריה העיסוי באזור איבר המין היה כפי הנראה באמצעות האצבעות, אך אינה יודעת זאת בוודאות (עמ' 34). המתלוננת הדגימה את אופן ביצוע המעשים באמצעות בובה בדמות אישה שהציג בפניה ב"כ הנאשם (עמ' 35). המתלוננת חזרה וטענה כי הנאשם ביצע את העיסוי באיבר המין, באזור שיער הערווה ליד השפתיים (עמ' 35-36). המתלוננת טענה כי לאחר מכן עיסה הנאשם את צידי שדיה (עמ' 39). המתלוננת אישרה כי יתכן שהנאשם קיפל מגבת מתחת לתחתוניה (עמ' 42).

12.עוד מסרה המתלוננת בחקירתה הנגדית, כי היא סיפרה על הדברים לבעלה, ולאחר מכן התקשרה לחברתה, אשר אמרה לי שהיא מיד מגיעה אליה. לדבריה בשלב זה החלה להבין את שאירע, וכאשר החברה הגיעה לביתה והמתלוננת החלה לספר את הדברים הבינה מה בדיוק קרה. המתלוננת אישרה שתחילה חששה שכאשר תספר לחברותיה הן יחשבו שהיא משוגעת. המתלוננת ציינה שהתביישה מפניהן, וחששה שהן יגידו לה שככה מתנהל עיסוי (עמ' 44).

13.בנוסף העיד בעלה של המתלוננת. הבעל העיד שלאחר שהמתלוננת חזרה לביתה שאל את המתלוננת כיצד היה העיסוי, והמתלוננת השיבה שהדבר הטוב היחיד היה שזה בחינם. אחר-כך המתלוננת חיבקה אותו ואמרה שהיא חושבת שהעיסוי לא היה בסדר, והיא חושבת שהמעסה ניצל אותה (עמ' 61). המתלוננת אמרה לו שהמעסה "עלה" יותר מידי גבוה ברגליה, ושהיא חושבת שהוא חשף את שדיה (עמ' 61). הבעל הציע שתתקשר לחברתה, אילנה, וכך המתלוננת עשתה. אז המתלוננת פרצה בבכי. לאחר מכן, המתלוננת ישבה עם החברות בגינה וסיפרה להן על הדברים (עמ' 62). הבעל ציין כי בלילה המתלוננת ביקשה ממנו לגעת בה במעלה רגליה, כדי שהיא תדע היכן בדיוק נגע בה הנאשם. כאשר עצרה אותו, היד שלו הייתה על איבר מינה, ואז המתלוננת פרצה בבכי (עמ' 63). לאחר מכן, הייתה המתלוננת מאוד רגישה (עמ' 63). המתלוננת ביקשה שלא יגע בה מבלי להכינה מראש, והייתה מרוחקת ועצובה (עמ' 63). היו לה גלים של האשמה עצמית ושל כעס. הבעל אישר בחקירתו הנגדית, כי תחילה המתלוננת אמרה שהיא חושבת שאולי הנאשם ניצל אותה, והיה אצלה תהליך של קליטה והבנה (עמ' 65). הבעל אישר שבמסגרת "הניסוי", עלה עם ידו עד שהמתלוננת אמרה לו לעצור, ואז ידו הייתה כבר על איבר מינה (עמ' 65).

14.בנוסף העידה חברתה של המתלוננת, אילנה. אילנה סיפרה כי ביום שישי התקשה אליה המתלוננת, החלה לבכות וסיפרה לה שהלכה לעיסוי. אילנה אמרה למתלוננת שהיא מגיעה מיד לביתה. בדרך התקשרה לחברה נוספת, אריאלה, וביקשה ממנה שתגיע אף היא למתלוננת. הן הגיעו אליה, ושם המתלוננת החלה לספר על שאירע, כאשר היא רועדת ובוכה, וכמעט שאינה יכולה לדבר. המתלוננת ישבה כשהיא מחבקת את ברכיה (עמ' 52). המתלוננת סיפרה על אשר אירע בעיסוי. אילנה התקשרה לחברתה במרכז לסיוע לנשים דתיות, ונתנה למתלוננת לשוחח עם החברה (עמ' 53). אילנה העידה שהיא קנתה את השובר כפרס במסגרת ערב התרמה בבית הכנסת (עמ' 53). אילנה אישרה בחקירתה הנגדית כי אמרה למתלוננת שאסור לגעת במקומות שבהם נגע בה הנאשם (עמ' 56).

15.כן העידה חברה נוספת של המתלוננת, אריאלה. אריאלה, בדומה לאילנה, העידה כי אילנה התקשרה אליה, וביקשה שתגיע מיד לבית המתלוננת. כשהגיעה, היא ראתה את המתלוננת יושבת עם רגליים מקופלות, מכסה את עיניה ובוכה (עמ' 80). המתלוננת החלה לספר את שאירע. אריאלה העידה שמאוחר יותר באותו יום בבית-הכנסת, אמרה לה המתלוננת שהיא חושבת שאלוהים העניש אותה כיוון שביקשה עיסוי חזק (עמ' 82). התרשמותה הבלתי מקצועית של העדה הייתה שהמתלוננת נמצאת במצב של טראומה ולא נראתה כתמול שלשום (עמ' 83). המתלוננת אמרה לה שהיא בטוחה שהוא נגע באיבר מינה (עמ' 83). בחקירתה הנגדית מסרה העדה שהמתלוננת אף חששה שהנאשם יגיע לביתה, וכי המתלוננת אמרה לה שהיא שמחה שהנאשם לא חדר אליה (עמ' 84-85).

16.כן העידה מטעם התביעה החוקרת אורית פלד, אשר ערכה את העימות בין הנאשם למתלוננת ואשר גבתה הודעות מהמתלוננת, מבעלה, מחברתה ומהנאשם. החוקרת תיארה את נסיבות גביית הודעת המתלוננת. החוקרת ציינה כי המתלוננת הייתה מאוד נסערת במהלך העדות (עמ' 5 לפרו'). לדברי החוקרת, המתלוננת מסרה שהיא הופנתה למשטרה באמצעות מרכז הסיוע. החוקרת ציינה שבמהלך העימות המתלוננת הייתה מאוד נסערת ובכתה (עמ' 5). במהלך העימות המתלוננת בכתה וצעקה והנאשם צעק שהיא מעלילה עליו (עמ' 5). החוקרת ציינה כי הבינה מהמתלוננת שהנאשם הזיז את תחתוניה כדי שיהיו באמצע "בחריץ", ועיסה בידיו את השפתיים החיצוניות של איבר מינה (עמ' 7). לדבריה, הנאשם בהודעתו הראשונה כלל לא זכר את המתלוננת, ולכן תיאר באופן כללי כיצד הוא מבצע עיסויים (עמ' 8).

17.כן העידה פקד אילנה קליימאן, אשר גבתה עדויות בתיק ונכחה בעימות. החוקרת ציינה שכאשר גבתה את הודעת הנאשם, יצא לו קצף לבן מהפה והוא היה עצבני, לדבריה, כמו אדם שמשקר (עמ' 75).