מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי נ' סיטרין

הכרעת דין

רקע

החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, למעט מעבירת האיומים, ולהרשיעו בעבירת האיומים, לפי סעיף 192 לחוק תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"). להלן אפרט את נימוקי.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות: איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק; תקיפה הגורמת חבלה ממשית, עבירה לפי סעיף 380 לחוק; היזק במזיד, עבירה לפי סעיף 452 לחוק; תקיפה סתם, עבירה לפי סעיף 379 לחוק.

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 30.5.07 בשעה 11:55 או בסמוך לכך נסעו המתלוננים אחמד חרבאוי ומוחמד קיסוואני (להלן: "הנהג" ו"הנוסע" בהתאמה או "המתלוננים") במשאית, בכביש 446, בכניסה ללפיד (להלן: "המקום"). באותו מקום נסע אף הנאשם ברכבו. הנאשם נעצר בסמוך למשאית באופן שחסם את נתיב נסיעתה.

הנאשם ירד מרכבו, קרא לנהג לרדת ושלף אקדח מסוג קולט 9 מ"מ (להלן: "האקדח" או "הנשק"), בו הוא מחזיק ברישיון. באמצעות האקדח הכה בחלון דלת המשאית וגרם לשריטות על גביו. בהמשך לכך דרך הנאשם את הנשק, כיוונו לעבר הנהג, והחל צועק לעברו.

בהמשך לכך דחף הנאשם את הנוסע אל מחוץ למשאית, והכהו באמצעות אגרופיו ונשקו ובכך נגרמו לנוסע חבלות בחזהו ומתחת לעינו, וכן נקרעה חולצתו. מיד בהמשך לכך הכה את הנוסע באמצעות הנשק.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום. לטענת הנאשם הוא נסע במועד הרלוונטי עם בנו, כאשר המתלוננים נסעו במשאית תוך שהם מסכנים בנסיעתם את הנאשם. בהמשך, לטענת הנאשם, זרקו המתלוננים אבן שפגעה בשמשת רכבו. הנאשם עצר במקום, הנוסע תקף את הנאשם ואת בנו, והנאשם סייע לבנו, והזמין משטרה. הנאשם טען שלא עשה שימוש בנשקו (עמ' 9).

פרשת התביעה

מטעם התביעה העיד אחמד חרבאוי, הנהג. לדבריו, עצר ברמזור ומיד רכב חסם את דרכו. לדבריו פחד לפתוח את דלת המשאית משום שהנאשם דפק על שמשות המשאית וקרא לנהג לפתוח את הדלת כשבידיו אקדח. מרעש הדפיקות התעורר הנוסע והחל צועק על הנאשם ומגדף אותו. הנהג פתח את דלת המשאית כאשר הנאשם כיוון ודרך לעברו את נשקו (עמ' 44 ש' 11; עמ' 55 ש' 6). לאחר פתיחת דלת המשאית הנאשם הכה את הנהג ברגלו באמצעות קת האקדח בחוזקה (עמ' 44 ש' 26). הנאשם פנה לצידה השני של המשאית, הוריד את הנוסע מהרכב והחל להכותו (עמ' 43). לדבריו, בנו של הנאשם ירד מהרכב ואחז באבן, ואז הנהג פנה אליו ושאל לפשר המכות. לדבריו הנוסע לא תקף את בנו של הנאשם. בעוד הנאשם מכה את הנוסע התגודדו סביב המקום אנשים נוספים, איש מהם לא עצר את המתרחש. לדבריו ניסה לטלפן למשטרה אולם הנאשם מנע ממנו לעשות כן, תוך שימוש בנשקו, על-ידי כיוון הנשק לחזהו (עמ' 43-44). לדבריו, לאורך כל האירוע הנשק היה בידי הנאשם, והנהג לא ניסה באף שלב לקחת ממנו את הנשק.

בחקירתו הנגדית העיד הנהג כי לא ניסה להסיט את הנאשם מהכביש. לדבריו ארגז המשאית הינו מכולה סגורה ולא ייתכן כי נפלה ממנו אבן. לדבריו, הנאשם בעט בנוסע ובהמשך רדף אחריו מרחק של כ-20 מטרים. כאשר הגיעה המשטרה חלק מהסובבים עזבו וחלקם נשארו (עמ' 50). לדבריו, המשאית לא פגעה ברגלו של הנאשם. הוא הבחין בצליעתו של הנאשם כאשר נלקחו לתחנת המשטרה. העד חזר וציין כי הנאשם איים עליו פעמיים, פעם אחת בעניין פתיחת דלת המשאית ופעם שנייה בעניין ההתקשרות למשטרה. לאחר שסיים להכות את הנוסע התקשר הנאשם בעצמו למשטרה.

עוד העיד מוחמד קיסוואני, הנוסע. לדבריו ישן במשאית כאשר אחמד נהג בה, והתעורר מדפיקות הנאשם על שמשת החלון עם האקדח. עוד העיד כי כשהתעורר ראה כי רכבו של הנאשם חוסם את המשאית. לדבריו, כאשר ראה הנאשם שדלת הנהג נעולה ניגש לצד השני ומשך אותו החוצה, בעודו יחף, והחל להכותו. עוד העיד כי הנאשם הכה אותו בפניו, בצד עינו, באפו ובלחיו הימנית, וקרע את חולצתו. לדבריו, הנאשם השתמש גם בקת האקדח על-מנת להכותו. עוד העיד כי איש מהסובבים לא התערב, וכאשר עשו זאת הנאשם התקשר למשטרה. לדבריו הנאשם "החליף חלק בנשק" טרם הגיעה המשטרה (עמ' 29 ש' 13-14). העד אישר כי בפניו תמונה בו הוא מצולם עם חבלות לגופו (ת/1ה) ותמונה נוספת, של חולצתו הקרועה (ת/1ג). לדבריו לא איים על הנאשם ולא קילל אותו. לדבריו לא יכול היה להתקשר למשטרה כיוון שהנאשם מנע ממנו לעשות כן (עמ' 29 ש' 26-29). לדבריו לא נזרקה מהמשאית אבן ולא היה ניסיון מצד נהג המשאית להסיט את הנאשם מהכביש. כמו-כן המשאית לא פגעה בנאשם, הואיל ונחסמה דרכה. העד הוסיף כי לא איים או תקף את הנאשם או את בנו. עוד העיד כי לא ניסה להוציא את הנשק מנרתיקו של הנאשם כיוון שהנשק היה בידיו.

בחקירתו הנגדית העיד הנוסע כי לא הכיר את האנשים שהתקהלו במקום, וכן כי אחד מהם ניגש לנאשם לנסות להרגיעו והנאשם אמר לו לא להתערב (עמ' 31 ש' 16). לדבריו, כאשר הגיעו השוטרים, האנשים כבר לא היו. עוד העיד כי כאשר הגיעה המשטרה למקום האירוע, הנאשם עמד לצידו ולצד הנהג ולא אפשר להם לשוחח עם השוטרים, ולכן את גרסתם מסרו בתחנת המשטרה. העד חזר על כך שנעליו היו במכונית וכי נמשך החוצה על-ידי הנאשם וכך נקרעה חולצתו. לדבריו הנאשם הכה אותו עם קנה הנשק. לדבריו, הנאשם והנהג לא שוחחו. לדבריו, בנו של הנאשם החל להרים אבנים אך לא התערב וגם הנהג לא עשה דבר. הנוסע חזר על כך שלפני שהגיעה המשטרה הנאשם הוציא חלק מהנשק בזריזות ושם אותו בכיסו. העד חזר ושלל את הטענה כי תקף את בנו של הנאשם.

מטעם התביעה העיד השוטר הקהילתי איתן ג'מיל. לדבריו התקבלה הודעה על איום בנשק בסמוך לצומת לפיד, והוא יצא למקום. לדבריו הבחין ברכב ובמשאית חונים בצד הדרך ומספר אנשים מתווכחים. ברגע שירד מהקטנוע עמו הגיע למקום, רץ אליו בחור ואמר כי בעל הרכב תקף אותו ואיים עליו. עוד העיד כי הבחין בסימני אלימות בפניו (עמ' 11 ש' 7). עוד העיד כי בניסיון לברר את פשר האירוע נמסר לו כי אבן מן המשאית נפלה וניפצה את שמשת רכבו של הנאשם, וכאשר זה סימן לנהג המשאית לעצור, הנהג התעלם והמשיך בנסיעתו. הנוסע מסר לעד כי כאשר הנאשם חסם את דרכה של המשאית וירד מרכבו, הנאשם איים עליו, ותקף אותו עם נשק. העד זיהה את האדם המצולם חבול בתמונות (ת/1 ג-ו) כנוסע.

בחקירתו הנגדית העיד כי הנאשם טען בפניו שאבן עפה לעבר מכוניתו. עוד העיד כי אינו זוכר שהנאשם מסר שהמשאית עלתה על רגלו.

עוד העיד מטעם התביעה השוטר גבריאל נגאוקר. לדבריו קיבל דיווח על אדם הרודף אחרי אחר עם נשק בצומת לפיד. למקום הגיעו שלוש ניידות, באחת מהן היו הוא והשוטרת קרין גודין. עוד העיד כי הנאשם היה נסער וסיפר שמהמשאית שנסעה לפניו נפלו אבנים שפגעו ברכבו. כמו כן סיפר לו הנאשם שהמשאית ניסתה להסיט אותו מהכביש וכי חסם את המשאית ברכבו וניגש לדבר עם הנהג. עוד העיד כי ראה אקדח בנרתיקו של הנאשם, כאשר מחסנית בתוכו והפטיש משוך לאחור. בהמשך לכך ביקש מהשוטר שלומי אליהו לפרוק את הנשק והלה עשה כן. לדבריו לנוסע גרסה שונה. הנוסע מסר כי הנאשם חסם את המשאית ברכבו, דפק על חלון המשאית, וכאשר יצא אחד המתלוננים מצד הנהג הוא הותקף על-ידי הנאשם. חולצת המותקף הייתה קרועה. כמו-כן שוחח עם הנהג, וזה מסר גרסה דומה לזו של הנוסע.

בחקירה נגדית העיד כי אינו יודע בוודאות אם הנשק היה טעון או שרק הפטיש היה משוך אחורנית, אך מתוקף היותו מדריך ירי חשד שיש כדור בקנה. לדבריו הייתה במקום המולה. עוד העיד כי אינו זוכר אם שמשת רכבו של הנאשם הייתה שבורה. לדבריו, אם הנאשם היה טוען כי נזרקה אבן מהמשאית, או שהמשאית עלתה על רגלו, הדבר היה נרשם בדוח הפעולה.

שוטרת הסיור קרין גודין נחקרה בחקירה נגדית. השוטרת העידה כי הגיעה למקום עם השוטר נגאוקר וראתה את השוטר שלומי אליהו. עוד העידה כי השוטר נגאוקר הודיע לנוכחים במקום כי הם מעוכבים, וכן ראתה את השוטר אליהו פורק את הנשק.

מטעם התביעה העיד החוקר יצחק שגב, אשר גבה את עדותם של המתלוננים וצילם את הנוסע (ת/1א-ת/1ו). שגב העיד על הערות שרשם בזמן גביית העדות. לדבריו כאשר הנהג נשאל אם הוכה על ידי הקת או הקנה של האקדח הצביע על הקת בנשקו של השגב. כמו-כן העיד כי לא היה סימן במקום בו הצביע הנהג כי הוכה. כמו-כן גבה שגב את עדותו של הנוסע, והעיד על הערות שרשם בעת גביית העדות. לדבריו הנוסע היה עם גרביים לרגליו, ללא נעליים. כמו-כן הנוסע הראה תנועה של כיוון ודריכת נשק כאשר נשאל מדוע התעורר. כן העיד כי הנוסע הראה לו סימן של קילוף עור טרי מתחת לעין שמאל, שריטות טריות על חזהו וגבו וכן חולצתו הייתה קרועה. בהמשך לכך הסביר כי המתלונן הצביע על קנה האקדח כשנשאל באמצעות איזה חלק של הנשק הוכה וכי הדגים דריכת נשק כשנשאל מדוע פתח את דלת המשאית.

בחקירתו הנגדית העיד כי גבה אף את עדותו של הנאשם. בעדותו מסר כי הנאשם ביקש להגיש תלונה, וכן כי עדותו נמסרה כאשר הוא יודע שהוא נחקר באזהרה, אם כי נאמר לו שגרסתו יכולה לשמש כתלונה. עוד העיד כי היו מספר פניות למשטרה בנוגע לאירוע, ביניהן גם פנייתו של הנאשם. כן העיד כי בהמשך נגבו בשנית עדויות מהמתלוננים, גם כן תחת אזהרה.