מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' קונצקוב

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות של תקיפה בתנאים מחמירים, הטרדה באמצעות נתקן בזק – עבירות לפי סעיף 382 וכן 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב – 1982.

הנאשם הורשע בכך שביום 14.14.09, תקף שלא כדין את רעייתו, בכך שדחף לעברה כיסא שפגע במפשעתה. כמו כן, ביום 14.12.09 התקשר הנאשם שוב ושוב למתלוננת והטרידה.

ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם מאסר בפועל ומאסר על תנאי, בהתחשב בחומרת המעשים בהם הורשע הנאשם, לרבות מדיניות הענישה בעבירות אלמ"ב. עוד הדגישה ב"כ המאשימה את התסקיר שנעדר המלצה טיפולית בעניינו של הנאשם. עוד הדגישה כי לחובת הנאשם שתי הרשעות קודמות בעבירות דומות, דבר המעיד על דפוס התנהגות אלים בתוך התא המשפחתי, כמתואר בעובדות 1-4 לכתב האישום.

ב"כ הנאשם מנגד עתר שלא למצות את מלוא חומרת הדין עם הנאשם, בהתחשב בתיקון כתב האישום, הודאת הנאשם שחסכה זמן שיפוטי, החרטה שהביע הנאשם על מעשיו, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות, בן 50 נשוי ואב לשני ילדים, סופל ממחלת הנפילה – אפילפסיה, מתקיים מקצבת נכות כללית, עלה לארץ בשנת 2000, קיבל חבלה בראש, נוטל טיפול תרופתי קבוע. המדובר באלימות מהמדרג הנמוך יחסית, לא נגרם נזק גופני כלשהו למתלוננת, דברי רעייתו בפני בית השפט.

רעייתו של הנאשם מסרה לעיוני מכתב בו מתארת את הנאשם כאדם חולני שזקוק לטיפול והשגחה באופן קבוע על רקע מחלותיו, סולחת לו על התנהגותו. עוד ציינה כי נישואיהם נמשכים מזה שלושים שנה.

בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר ממנו עולה כי הנאשם לוקח אחריות חלקית על מעשיו. כמו כן, לא ביטא צורך בהתערבות טיפולית כלשהי. השירות נמנע מלבוא בהמלצה טיפולית בעניינו על רקע חוסר רצונו של הנאשם להתערבות טיפולית.

הנאשם יליד 1960, לחובתו 2 הרשעות קודמות, הראשונה משנת 2000 והשניה משנת 2004 בגין עבירה דומה. הנאשם עצור מיום 23.12.2009.

בהתחשב בטיעוני ב"כ הצדדים, הן לחומרא והן לקולא, כמפורט לעיל, ולאחר שעיינתי בתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם, וכן שמעתי את דברי רעייתו ועיינתי במכתב שהגישה לעיוני, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א.תשעה חודשי מאסר, מתוכם שלושה חודשים לריצוי בפועל, והיתרה למשך 3 שנים מיום

שחרורו מהכלא שלא יעבור עבירה מסוג אלימות, לרבות איומים.

ב.חתימת התחייבות כספית על סך 5,000 ₪ שלא יעבור עבירה דומה במשך שלוש שנים מיום שחרורו מהכלא.

תקופת המאסר תימנה מיום מעצרו.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, ט' ניסן תש"ע, 24 מרץ 2010, במעמד הצדדים.

ה