מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' ענאמי

בפני

כב' השופט אלון אופיר

הכרעת דין

בפתח החלטתי אני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם בתיק זה וזאת מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה רשלנית במשאית ופגיעה בהולך רגל על כביש מהיר בדרך בין-עירונית אשר גרמה להולך הרגל חבלות קשות של ממש.

בהתאם לעובדות האישום נהג הנאשם בצהרי היום במשאית מסוג וולבו בכביש 25 לכיוון צומת סעד.

באותו הזמן, חצה את הכביש המהיר (שלא במעבר חצייה) מר שמולביץ' אלעד (להלן – הולך הרגל) משמאל לימין כיוון נסיעת הנאשם.

לטענת התביעה נהג הנאשם בקלות ראש בכך שעל אף שדה הראייה הפתוח לכיוון הולך הרגל, המשיך הוא בנסיעה תוך שהוא צופר להולך הרגל בתקווה שלא יחצה ולא נקט בפעולת עצירה מהירה בה יכל למנוע את התאונה.

הצדדים אינם חלוקים כי הולך הרגל נפגע מחזית המשאית בה נהג הנאשם וכי נגרמו לו חבלות קשות מאד כפי שמתואר בסעיף 4 של כתב האישום.

לטענת המדינה גרם הנאשם לתאונה ברשלנותו אשר באה לידי ביטוי בכך שלא נקט פעולות שיכלו למנוע את התאונה.

לצורך הוכחת הנטען בכתב האישום, רשמה התביעה כעדים מטעמה שני עדים בלבד:

1. בוחן התנועה ערן ברכה אשר חקר את התאונה (להלן – ע.ת 1 )

2. הולך הרגל – מר שמולביץ' אלעד, לגביו ביקשה המדינה בהסכמת ההגנה להגיש את עדותו בכתב ללא חקירתו הנגדית ע"י ההגנה.

ביום 2.6.09 השיב הנאשם לאישום וטען כי הוא מודה בעובדות 1 ו-4 בכתב האישום (הודאה בעצם הנהיגה במקום ובזמן + הודאה בחבלות המתוארות אשר נגרמו להולך הרגל) אך כפר הוא בכל יתר עובדות כתב האישום.

לאחר כפירתו של הנאשם ושמיעת התיק ניתן לבודד את השאלות הדרושות להכרעה בתיק זה ולקבוע כעובדות את הנתונים שאינם במחלוקת בין הצדדים:

עובדות שאינן במחלוקת -

הצדדים מסכימים כי הנאשם נהג ברכב מסוג משאית על כביש 25 לכיוון צומת סעד.

הצדדים מסכימים כי המדובר בדרך בין עירונית וכי האירוע התרחש בשעת צהרים (בסמוך לשעה 12:00).

הצדדים מסכימים כי הולך הרגל חצה בהליכה דרך בינעירונית שלא במעבר חצייה.

הצדדים מסכימים כי שדה הראייה במקום היה פתוח הן מכיוון נהג המשאית והן מכיוון הולך הרגל.