מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' מולכו - פסקדין

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירה בניגוד לתקנה 47 (ד) בתקנות התעבורה.

אף שהנאשם לא הודה ולא לקח אחריות, אני סבור כי זכותו המלאה היתה לנהל את תיקו ו לנסות להוכיח את חפותו בבית המשפט ומשלא צלח בכך, אין אני סבור כי יש להכביד בענישה כלפיו רק בשל העובדה כי ניהל את התיק.

צודקת התובעת כי העבירה שביצע הנאשם היא עבירה אשר בהתאם לחוק מחייבת פסילת מינימום.

יחד עם זאת, לבית המשפט ניתן שיקול דעת במקרים המתאימים, ומנימוקים שירשמו לצמצם את תקופת פסילת המינימום שנקבעה על ידי המחוקק.

למען האמת, זכורים לי מקרים ספורים בלבד מתוך אלפי תיקים ששמעתי וגזרתי בהם דין בהם עשיתי שימוש בסמכות זו שניתנה לי על ידי המחוקק.

החלטה לגזור ענישה מתחת לתקופת המינימום שנקבעה על ידי המחוקק, היא החלטה נדירה ותינתן בהתקיים נסיבות מיוחדות בלבד.

בתיק שבפני הגיע הנאשם לבית המשפט 4 פעמים לצורך ניהול תיקו כאשר לפחות פעם אחת הגיע לחינם לאחר שהשוטר בתיק זה לא התייצב מבלי שנמסרה סיבה טובה להעדרותו.

מעבר להתמשכות ההליכים שלא באשמת הנאשם, הרי שלנאשם שבפני רישיון נהיגה מזה 39 שנים ובמהלך כל שנות נהיגתו לא היה מעורב הנאשם מעולם בכל תאונת דרכים ובסה"כ לחובתו 7 עבירות קנס כאשר במהלך 10 השנים האחרונות ביצע בסה"כ 3 עבירות קנס בלבד.

הנאשם שבפני אינו נהג מסוכן בדרך כלל ואין אני סבור כי האירוע נשוא התיק שבפני מאפיין את דרך נהיגתו בדרך כלל.

קביעתי זו מקבלת משנה תוקף מאחר והנאשם עוסק בנהיגה כפקח של רשות שמורות הטבע ונמצא במצב נסיעה עם רכב של הרשות במשך רוב שעות היום.

לאור כמות הנסועה שלו, הרי שהמדובר בנהג זהיר בדרך כלל.

נכון כי החוק מחייב פסילת מינימום ביחס לעבירה שביצע, אולם לאור עברו התעבורתי של הנאשם, אני סבור כי ראוי לצמצם במידה מסויימת את תקופת הפסילה שקבע המחוקק שכן כשם שבית המשפט מחמיר בעונשו של נהג שלו עבר תעבורתי כבד, כך צריך בעיני לעודד ולגמול בית המשפט לנהג שמראה לאורך כ – 40 שנות נהיגה כי הוא נוהג בצורה זהירה בדרך כלל.

אם בית המשפט לא ינהג כך, לא יהיה כל עידוד או מניע לנהגים להקפיד ולשמור על חוקי התנועה מעבר לרצונם לחזור לביתם בשלום ולא לסכן חיי אחרים על הכביש שזו מטרה מוצדקת בפני עצמה.

לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, ולאחר שנוכחתי כי פסילה בת 3 חודשים עלולה לסכן את מקום עבודתו של הנאשם, ולאחר שנוכחתי כי יש גם אינטרס ציבורי בהמשך פעילותו של הנאשם כפקח של רשות שמורות הטבע אני מחליט לגוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. קנס בסך 600 ₪ או 3 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם תוך 90 יום מהיום.

ב. הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק את רשיון הנהיגה לתקופה של 45 יום.

רשיון הנהיגה יופקד תוך 120 יום מהיום במזכירות בית המשפט ואם לא יעשה כן יחשב

הנאשם פסול מלנהוג אך פסילתו לא תימנה.