מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' חוטורצקי

גזר דין

1.הנאשם שבפני הורשע במסגרת הסדר טיעון לפיו הודה בעובדות כתב האישום והורשע בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית-עבירה לפי סעיף 7(א)+7 (ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח משולב] תשל"ג-1973 וכן בעבירה של תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו- עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

2.מכתב האישום עולה, כי בתאריך 17.12.06 בדימונה החזיק הנאשם בסם מסוג חשיש במשקל כ- 3.3 גרם נטו לצריכה עצמית וכן כי באותו מעמד תקף שוטר אשר ביצע את תפקידו בכך כי נשך את אצבעות שתי ידיו.

יצויין, כי לנאשם הרשעה קודמת מבית הדין הצבאי המחוזי דרום בתיק 145/06 אשר במסגרתה הוטל על הנאשם מאסר על תנאי בן 5 חודשים שהינו בר הפעלה וזאת בגין עבירה על פקודת הסמים המסוכנים אותה עבר ביום 1.4.06.

(גליון הרשעות קודמות הוגש וסומן ת/1 וכן העתק גזר הדין נשוא תיק 145/06, סומן ת/2).

3.במסגרת הטיעונים לעונש טענו ב"כ הצדדים כדלהלן:

ב"כ המדינה מבקש להחמיר עם הנאשם ולהטיל עליו מאסר בפועל נוסף להפעלת המאסר על תנאי העומד לחובתו במצטבר, בציינו כי הנאשם עבר את העבירה ביודעו, כי תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי, לא שיתף פעולה עם שירות המבחן, חומרת העבירה שעניינה אלימות כנגד שוטרים וכן , כי הינו עצור עד תום ההליכים בגין עבירה אחרת.

בנוסף, עותר ב"כ המדינה להשית על הנאשם קנס למתנדב משא"ז אשר את ידיו נשך בעת מעצרו.

ב"כ המדינה מפנה לפסקה, אותה צירף, ממנה עולה גישה מחמירה בענישה בעבירות אלימות כלפי שוטרים בעת מילוי תפקידם.

מנגד, ב"כ הנאשם מבקש לאבחן את הפסיקה אשר הגיש ב"כ המדינה בציינו כי נסיבות תיק זה קלות יותר וכי אין לנאשם עבר מכביד וכן, כי העבירות אינן מהמדרג הגבוה שבחומרה שכן מדובר בהחזקת סם לצריכה עצמית בכמות קטנה וכי העבירה של תקיפת שוטר אף היא לא היתה מהמדרג הגבוה תוך הדגשה , כי לשוטר (מתנדב משא"ז) לא נגרמה חבלה של ממש וכי לא נזקק לטיפול רפואי.

לעניין אי שיתוף הפעולה עם שירות המבחן, מציין ב"כ הנאשם, כי באותה תקופה היה נתון הנאשם במצוקה כלכלית ונקלע לחובות רבים בגינם נפתחו נגדו תיקים בהוצל"פ ולפיכך נמנע משיתוף פעולה עם שירות המבחן.

ב"כ הנאשם מבקש שלא למצות עמו את הדין ולשקול הארכת תקופת התנאי ולחילופין להסתפק בהפעלת המאסר על תנאי מבלי שיוטל עליו עונש נוסף-

בנוסף, עותר להמנע מהטלת קנס לאור העובדה, כי הנאשם עצור בגין עבירה אחרת.

4.לאחר ששקלתי את דברי ב"כ הצדדים, הנני סבור כי אין להקל עם הנאשם לאור העובדה, כי את העבירות נשוא תיק זה עבר, אך מספר חודשים לאחר שהורשע כאמור בתיק 145/06 בגינו תלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה.

מעיון בגזר הדין שם עולה, כי הנאשם הורשע בגין שימוש בסם בכמה הזדמנויות לרבות במהלך "פטרול" במסגרת שירותו הצבאי והן במסגרת אזרחית בצוותא עם קטין.

מגזר הדין עולה, כי בית הדין הצבאי התחשב בחרטה אותה הביע הנאשם על מעשיו ולפיכך מצא לנכון לכבד את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים.

כאמור, הנאשם מעל באמון אשר נתן בו בית המשפט ושב לעבור עבירות דומות בתוך זמן קצר ואף ניכרת החמרה בכך, כי נוספה עבירת אלימות כלפי שוטר בעת מילוי תפקידו וכן נאמר, כי כעת הינו עצור במעצר עד תום ההליכים בגין עבירה אחרת.

5.הדיון בעניינו של הנאשם נדחה פעמיים על מנת לאפשר הגשת תסקיר שירות מבחן מתאים בעניינו אך הנאשם לא מצא לנכון לנצל הזדמנות זו אשר ניתנה בידו ולטעמי אף בכך יש כדי להעיד על אי עמידתו על חומרת העבירות בהן הורשע והעדר כל כוונה ממשית או לחילופין יכולת בשלב זה למצות הזדמנות נוספת לשקם את עצמו.

בנוסף, מהפסיקה עולה עמדה ברורה המחמירה עם עבירות אלימות כלפי שוטרים הממלאים את תפקידם ואין לטעמי משקל משמעותי לקולא לטענה כי בסופו של דבר לא נגרם לשוטר המותקף נזק גופני משמעותי. לטעמי, בעבירות כגון אלה יש לנקוט בגישה מחמירה ומרתיעה במיוחד.

מנגד, שקלתי לקולא את גילו הצעיר ואת העובדה ,כי הודה והביא בכך לחסכון משמעותי בזמן שיפוטי.