מ.ה. נ' שי פרדו

1.התובע מר מ. ה. (להלן: "התובע" או "ה.") הגיש תביעתו כנגד הנתבעים, שי פרדו וחברת פרדו נכסים בע"מ, (להלן: "הנתבעים") לתשלום שכר עבודה פיצויי פיטורים, פיצויי הלנה וזכויות נוספות.

ה. טען בכתב תביעתו כי כרת הסכם בע"פ, לתקופה בלתי מוגבלת עם הנתבע 1 כי ישמש מתווך נדל"ן בעסקו ויקבל תמורה באחוזים מתשלומי העמלות של עסקאות המכר עליהם יהיה אחראי.

עוד טוען ה. כי פוטר ללא שימוע ובחוסר תום לב וזכאי לפיצויי פיטורים וכן לפיצוי חוזי.

2.הנתבעים טענו כי דין התביעה להידחות שכן התובע לא הועסק ע"י מי מהנתבעים וכי ההתקשרות עם התובע הייתה על בסיס שרותי תיווך עצמאי. הנתבעים אינם חולקים על ההסכמה בדבר גובה האחוזים וכי הנתבעים ילמדו ויכשירו את התובע לעבוד כמתווך, עוד טענו הנתבעים כי בהיותו שותף עם מתווכים נוספים של הנתבעים, היה זכאי לקבל תמורת עמלות חלקית, כפי שהוסכם, ומשלא פתח באותו מועד תיק עצמאי ברשויות המס הוצאו לו מספר תלושי שכר בודדים ב- 2008.

3.התובע הגיש תצהירו ולמרות הצהרתו כי יזמין עדים נוספים לדיון אלו לא התייצבו. הנתבע 1 הגיש תצהירו וכן תצהיר אלי וינברגר, אחד המתווכים איתם עבד התובע.

התובע ועדי הנתבעים נחקרו על תצהיריהם בדיון ההוכחות בפנינו.

4.ואלה הן העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת כפי שהן עולות מכתבי הטענות, התצהירים וחקירת העדים בפנינו:

א.התובע פנה לנתבע 1 וביקש לשמש מתווך נדל"ן בעסקו בחולון.

ב.התובע והנתבע 1 סיכמו כי התובע יקבל תמורה של 35% מתשלומי העמלות שיקבל הנתבע 1 על העסקאות המכירה שיבצע. התובע נשא בהוצאות האופנוע והפלאפון.

ג.התובע טען כי עבד כמתווך נדל"ן של הנתבע 1 ואח"כ של הנתבע 2 מפברואר 2007 ועד אמצע דצמבר 2008. מנגד הנתבע טען כי התובע פנה אליו במחצית 2007 והפסיק כל קשר עסקי איתו בסוף 2008.

ד.אין חולק כי התובע קיבל תלושי שכר מהנתבע 2 בחודשים ינואר פברואר מרץ ומאי 2008, עבור עמלות תווך שהיה זכאי להן. הצדדים חלוקים לסיבות בגינן הוצאו התלושים.

ה.בטרם התקשרו הצדדים, התובע בחר מסיבותיו שלא לעבוד וכך גם לאחר שהסתיימה ההתקשרות בין התובע לנתבעת 2.

ו.הן התובע והן הנתבע 1 הסכימו כי התובע לא צלח במכירותיו כמתווך נדל"ן והיה מעורב במספר מועט ביותר של עסקאות.

ז.אין חולק כי בחודש דצמבר 2008 הפסיק הנתבע 1 את קשריו עם התובע בשל היעדר הצלחותיו בסגירת עסקאות ושינויים במשרד.

הכרעה

5.ראשית יאמר על ידינו כבר בראשיתה של הכרעה זו, כי דין התביעה להידחות בשל העדר יחסי עובד ומעביד שבין התובע לנתבע 1 ו/או הנתבעת 2.

לא זו אף זו, התובע ה.ה בתצהירו ועדותו כי הסכמת הצדדים הייתה כי יקבל תמורה של אחוזים מתמורת העסקאות ולא תשלום שכר חודשי. כך הנתבעים שילמו לתובע על העסקאות שביצע והתובע אינו טוען כי היו עסקאות בגינן לא קיבל תמורה.

כמוסכם לאור הודאתו זו של התובע, התובע מודה כי קיבל את מלוא התמורה. התובע בעדותו לא הוכיח מסגרת עבודה קבועה, ולא הוכיח שעות עבודה ואף לא צלח להוכיח את תקופת עבודתו.

עוד נוסיף ונאמר כי עדותו של התובע בפנינו עמדה בסתירה אל מול תצהירו והצהרותיו בדיון המוקדם ועדותו נמצאה על ידינו בלתי אמינה ומגמתית.