משקו שיווק (1995) בע"מ נ' כהן

החלטה

1. בפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר.

הדיון בבקשה היה קבוע ליום 1.10.13 אך לא התקיים מאחר וב"כ המבקש היה מעורב בתאונת דרכים ערב מועד הדיון ולא התייצב.

גם המבקש לא התייצב לדיון.

במעמד הדיון ויתר ב"כ המשיבה על חקירת המבקש על תצהירו והגיש טיעוניו בכתב.

העתק כתב הטיעונים הומצא לב"כ המבקש ביום 9.10.13 אך עד היום לא הוגשה תשובתו בהתאם להחלטה שניתנה ביום 1.10.13 במעמד הדיון למרות חלוף המועד לכך.

בנסיבות העניין, הנני ליתן ההחלטה בבקשה על פי המסמכים המצויים בפני.

2. המבקש טען בתצהירו התומך בבקשה להארכת מועד כי האזהרה לא הומצאה לו ב"מסירה מלאה" וכי קיבל את האזהרה בדואר רגיל ביום 14.6.13 ועל כן טרם חלף המועד להגשת ההתנגדות לביצוע שטר אשר הוגשה על ידו ביום 23.6.13.

חזקה היא כי המסירה המבוצעת בתיק ההוצאה לפועל באמצעות לשכת ההוצאה לפועל היא מסירה כדין של האזהרה והמועד הרשום בתיק ההוצאה לפועל כמועד המסירה הוא המועד הנכון.

לפיכך, הנטל להראות אחרת מוטל על המבקש.

המבקש אינו מצרף כל ראיה שהיא לטענתו, אינו מצרף לבקשתו העתק אישור המסירה של האזהרה כפי שנסרק בתיק ההוצאה לפועל ואינו מתמודד עם אישור מסירה זה ככל שהאמור בו עומד בסתירה לטענתו.

לעומתו, מצרף ב"כ המשיבה העתק אישור המסירה של האזהרה מתיק ההוצאה לפועל ממנו עולה כי האזהרה נמסרה למבקש ביום 7.5.13 לאחר שנשלחה אליו בדואר רשום (כעולה מחותמת המצויה על פני אישור המסירה).

עוד עולה מאישור המסירה כי המסירה של האזהרה בוצעה לידיו על ידי פקיד הדואר והמבקש אף חתם כראיה.

המבקש לא הכחיש ולא סתר את האמור באישור המסירה של האזהרה ולכן המסקנה היא כי האזהרה הומצאה לו ביום 7.5.13 ועל כן איחר בהגשת ההתנגדות לביצוע שטר.

3. היה מקום לדחות את הבקשה להארכת מועד בהעדר כל טעם, בטרם יאמר שצריך טעם מיוחד, למחדל שבהגשת ההתנגדות באיחור.

אך רשאי בית המשפט לבחון את עילת ההגנה ולבצע איזון בין זכויות הצדדים, דהיינו, ככל שעילת ההגנה טובה יותר כן ניתן לסלוח לנתבע בגין מחדלו מלהגיש את ההתנגדות במועד ולרפא אותה בתשלום הוצאות ולהיפך, ככל שעילת ההגנה קלושה יותר כן תגדל הנטיה לדחות את הבקשה להארכת מועד.

ראה רע"א  2041/03 עו"ד נועם מטביוב נ.  זהבה פיין מיום 12.6.03; רע"א 7092/11 איוב מ.ט.ח בצוע פרויקטים בע"מ נ' קרן הסיטי בע"מ מיום 16.8.12.

4. טוען המבקש כי השיק נשוא התביעה נחתם ונמסר על ידו לידי המשיבה בשנת 2008 כשטר בטחון להבטחת תשלום חובותיה של חברת "פרי גני" למשיבה, חברה בה היה שותף באותה עת.

באוקטובר 2009, העביר המבקש את כל מניותיו לידי שותפו, יורם ברקו, ובהתאם להסכם עימו התחייבה חברת "פרי גני" להעביר למבקש את יתרת הלוואת הבעלים ותשחרר את המבקש מכלל הערבויות ובהם לבנקים, ספקים, ליסינג ואחרים עד סוף שנת 2009.

לטענת המבקש יודעת המשיבה כי המבקש אינו שותף עוד בחברה "פרי גני" כבר משנת 2009 ואין למבקש כל קשר או שייכות לחברה זו (המצויה היום בהליכי פירוק) ולפיכך, אין המשיבה רשאית לסמוך על התחייבותו זו בשטר ועל המשיבה לפנות אל החברה ובעלי מניותיה.