משלב נ' אל קאסם - פסקדין

החלטה

בקשה לביטול עיקול זמני. העיקול הוטל ב – 2.1.11 להבטחת תביעה בסך 930,698 מיום 30.12.10.

עניינה של התביעה דרישה להחזר חלק מן הכספים שהפקיד התובע לטענתו בידי הנתבע על מנת שיתקשר בעסקאות לרכישת מקרקעין והכל לצורך ביצוע עסקאות חליפין בבוא הזמן עם מינהל מקרקעי ישראל.

טוען התובע בכתב תביעתו כי בסך הכל הפקיד בידי הנתבע סך של 1,078,000 ₪ במהלך השנים 2005-2006, אין הוא יודע כיצד השתמש הנתבע בכספים שקיבל, דיווחים לא נמסרו לו. בנסיבות אלה הוא פנה בשנת 2008 באמצעות ב"כ אל הנתבע על מנת לקבל מידע ורק אז מסר הנתבע בפעם הראשונה מסמכים האמורים לייצג הסכמים הנוגעים לרכישת מקרקעין כאשר מרביתם אינם חתומים והתמורה הכספית הכוללת המשתקפת עבור ארבע העסקאות המוצגות באותם הסכמים, 446,230 ₪.

התובע, באמצעות בא כוחו, ניסה לערוך בירור מקיף יותר וממנו עלה כי זכויותיו לא נשמרו, גם העסקאות המשתקפות מן המסמכים שקיבל, ככל שנקשרו, לא דווחו לרשויות המס, לא נרשמו הערות אזהרה, בחלק מן המקרים המוכרים אינם רשומים כבעלי זכויות.

בנסיבות אלה הוגשה התביעה דנן אשר מטרתה "להציל" את יתרת הפקדון בניכוי הסכומים אשר לטענת הנתבע מהווים תמורה לאותם ארבע עסקאות.

בד בבד עם הגשת התביעה הוגשה בקשה להטלת עיקולים אצל גורמים רבים, הבקשה נענתה בחלקה עפ"י החלטה מיום 2.1.11.

בתאריך 3.1.11 הוגשה בקשה דחופה לביטול העיקולים במסגרתה טען הנתבע כי התשתית העובדתית כפי שנפרשה בכתב התביעה איננה נכונה. טען הנתבע כי "ההסכמים" אותם צרף התובע לכתב התביעה ולבקשה אינם כוללים את מערכת ההסכמים הנכונה וכי בעניין אותם ארבע עסקאות שגובשו ניתן היה להשלים את העסקאות לשביעות רצון כל הצדדים אילו טרח התובע לסלק את מלוא התמורה המגיעה ואת תשלומי המיסים. התובע לא סילק את מלוא התמורה המגיעה עבור שתיים מארבע החלקות ולגבי השתיים האחרות לא הבטיח את תשלום המיסים. בכל מקרה הנתונים אשר מוסר התובע בעניין התמורה כפי שסוכמה עבור מכירת ארבע החלקות גבוהה הרבה יותר מן הנקוב על ידי התובע.

עוד טען הנתבע כי הנתונים אשר מוסר התובע בעניין הסכומים שהופקדו בידי הנתבע אינם נכונים.

הנתבע הסביר בבקשתו כי מחמת קוצר הזמן לא היה סיפק בידו להשלים את עריכת הבקשה כדת וכדין וביקש ארכה להשלים את הטעון השלמה "עד יומיים לפני מועד הדיון שייקבע".

נקבע דיון ליום 13.1.11 וניתנה אפשרות לנתבע להשלים את בקשתו, למרות זאת לא הוגשה בקשה מתוקנת והבקשה לביטול העיקולים כפי שהוגשה, לא נתמכה בתצהיר.

בנסיבות אלה נחקרו התובע ובנו בתאריך שנקבע לדיון. הנתבע אשר לא תמך בקשתו בתצהיר לא נחקר.

התובע ובנו עמדו על גרסתם כפי שהיא בכתב התביעה, דהיינו כי הפקידו בידי הנתבע סך של 1,078,000 ₪ וכי אינם יודעים מה עלה בגורלו של הסכום, אף לא בקשר לאותם עסקאות אשר לגביהם המציא הנתבע נתונים חלקיים.

בסופו של הדיון ניתנה החלטה על הצגת עמדות הצדדים בכתב בתוך 3 ימים, דהיינו עד ליום ראשון 16.1.11 בשעה 13.00, טיעוני התובע הוגשו, טיעוני הנתבע לא הוגשו.

לפיכך, בסופו של יום עומדת גרסת התובע כגרסה שלא הופרכה כאשר אין כנגדה גרסה נגדית. נראה כי הנתבע נמנע בכוונת מכוון מלתמוך את בקשתו בתצהיר ולחשוף עצמו לחקירה. בנסיבות אלה עמד התובע בתנאים המוקדמים הנדרשים לצורך בקשה להטלת עיקולים זמניים: מדובר בתביעה כספית כמשמעותה בתקנה 374 לתקנות סדרי הדין, הבקשה נתמכת בראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה ומכיוון שהתביעה תוחמה מלכתחילה לעניין יתרת הסכום אשר הופקד בפקדון, בניכוי הסכום אשר עפ"י המסמכים שהציג הנתבע בפני התובע כתמורה הנדרשת להשלמת ביצוען של ארבע עסקאות, עולה ההצדקה להבטחת החזר הסכום. מדובר בסכום גבוה אשר בנוהג שבעולם יש קושי בגיוסו, אם יזכה התובע בתביעתו. גם התנהלות הנתבע בהליך דנן מלמדת כי אין מדובר בסכום אשר הנתבע מסוגל לגייסו בתוך פרק זמן סביר, אם יזכה התובע בתביעתו.

לפיכך הבקשה לביטול העיקולים נדחית.

אשר לבקשה להוסיף ולאשר עיקולים נוספים – אין מקום בשלב זה להיענות לבקשה טרם נודע מה עלה בגורלם של העיקולים שהוטלו.

אני מחייב הנתבע לשלם לתובע, באמצעות בא כוחו, הוצאות בקשה זו, ללא קשר לתוצאות בהליך העיקרי, סך 2,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

מזכירות ביהמ"ש תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א שבט תשע"א, 16 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.