משטרת ישראל / ענף התנועה נ' קשתי - פסקדין

החלטה

נגד המשיב הוגש לבית משפט קמא כתב אישום, המייחס לו עבירות של נהיגה בקלות ראש ונהיגה בשכרות (370 מ"ג אוויר נשוף). עם הגשת כתב האישום, הוגשה גם בקשה למעצרו עד תום ההליכים ובקשה לפסול את רישיונו עד תום ההליכים.

עם מעצרו ולאחר ששהה לילה במעצר, הובא המשיב בפני כבוד השופט דרורי, הודה והורשע במיוחס לו ונגזר דינו ל-4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. כמקובל, נדחה הדיון לחודש אפריל, לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות.

עם מתן גזר הדין הורה כבוד השופט דרורי על שחרורו של המשיב בתנאים, להבטחת התייצבותו בפני הממונה ולהבטחת התייצבותו לריצוי עונשו. על החלטה זו עוררת בפניי המדינה.

לשיטתה, טעה בית משפט קמא, בשחררו את המשיב ממעצר והיה עליו להורות, לכל הפחות, על שחרור המשיב למעצר בית מלא וזאת בהתחשב בעובדה, שהמשיב ביצע את העבירות דכאן, בשעה שעונש מע"ת בן 4 חודשים עומד ותלוי נגדו, בגין עבירה דומה שעבר זמן לא רב קודם לכן. בנסיבות אלה, לשיטת העוררת, אין ליתן במשיב אמון ונראה כי אינו ירא מאימת הדין.

בפתח הדיון, העלה ב"כ המשיב טענה מקדמית, לפיה בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בערר. לטענתו, בטרם הפך גזר הדין לחלוט מנועה המשיבה מלערער על החלטת בית המשפט קמא, שכן מדובר בהחלטה הנלווית לפסק הדין ונגזרת ממנו.

מנגד טען ב"כ העוררת, כי ההליכים בתיק טרם הסתיימו וכי מדובר בסיום "וירטואלי" של התיק, שכן החלטת הממונה טרם התקבלה.

דיון

ביסודו, מעצר עד תום ההליכים פירושו מעצר עד לסיום ההליכים בערכאה הראשונה, כאשר קיים בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן – "חסד"פ") הסדר מיוחד, סעיף 22, המאפשר החזקה במעצר של נדון שערעור תלוי ועומד בעניינו.

במקרה שבפניי נגזר דינו של המשיב וההליך המשפטי בעניינו הסתיים, גם אם גזר הדין טרם הפך חלוט, בהעדר חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות. משכך, צודק ב"כ המשיב, כי בית משפט זה אינו מוסמך לדון בערר. שונה היה המצב, אילו סדר הדברים בבית משפט קמא היה שונה, והעוררת היתה מבקשת מבית המשפט, לאחר הרשעתו של המשיב וטרם נטענו טיעונים לעונש, לדון בבקשה למעצרו עד תום ההליכים. משלא עשתה כן, ולאחר שנשמעו טיעונים לעונש ונגזר דינו של המשיב, מנועה היא מלתקוף את החלטת בית משפט קמא בדרך של הגשת ערר לפי סעיף 53 לחסד"פ.

נראה, כי הדרך היחידה הפתוחה בפני העוררת לתקוף את החלטת בית משפט קמא, היא באמצעות הגשת הודעת ערעור על גזר הדין, שאז בהתאם להוראת סעיף 22(ב) לחסד"פ, רשאי בית המשפט שלערעור לצוות על מעצרו של הנאשם בהתאם להוראות סעיף 21.

אשר על כן אני דוחה את הערר בעילה של העדר סמכות עניינית.

המזכירות תעביר החלטתי לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, י"ג שבט תש"ע, 28 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: