ממדי"ם ומקלטים בע"מ נ' לסקין - פסקדין

פסק דין

1.כמפורט בכתב התביעה, התובעת, מפעלי שביט ממד"ים ומקלטים בע"מ רכשה ביום 30.8.11 את הזכויות בנכס המצוי ברח' השיש 21 בנתניה בגוש 8236 חלקה 47 מבעליו הרשום של הנכס, מר איתן קלפולניק. (להלן: "המוכר") . הנתבע ניהל בנכס נגריה. התובעת ביקשה מהנתבע שיסלק ידו מהנכס שכן אינו אוחז בהסכם שכירות. הנתבע סירב לכך. משכך הוגשה תביעה זו לתשלום דמי שכירות ממועד קבלת החזקה 1.1.2012 בהתאם לחוות דעת שמאי אשר קבע שדמי השכירות הינם בגובה 15,600 ₪ לחודש. התביעה הוגשה על סך 62,400 ₪ וכן סכום נוסף של 15,600 ₪ לכל חודש מיום הגשת התביעה ועד פינוי הנכס על ידי הנתבע.

2.הנתבע בכתב הגנתו טען שמנהל בנכס נשוא התביעה נגריה זה 18 שנה. הנתבע שכר את הנכס מהמוכר, איתן קפולניק כאשר הסכם השכירות הוארך מדי שנה בעל פה. הצדדים סיכמו ביניהם בע"פ את גובה דמי השכירות. המוכר הבטיח לנתבע זכות סירוב ראשונה בקניית הנכס. כן טען שבמהלך השנים השקיע השקעות רבות בנכס תוך הסתמכות על הסכמה זו של המוכר.

עוד טוען הנתבע שהתובעת למרות שרכשה את הנכס באוגוסט 2011 לא הודיעה לו במשך ששה חודשים, שכן רק בחודש פברואר 2012 נודע לו על כך.

באשר לתשלום דמי השכירות טוען הנתבע שסוכם עם המוכר על תשלום דמי שכירות בסך 5600 ₪ לחודש.

3.אין כל מחלוקת שביום 30.6.12, חודשים לאחר הגשת התביעה פינה הנתבע את המושכר.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם.

בדיון שהתקיים בפני ביום 4.6.13 הסכימו הצדדים שהשאלה שנותרה במחלוקת הינה גובה דמי השכירות שעל הנתבע לשלם ועל כן הסכימו לסכם טענותיהם בכתב בהסתמך על כל החומר המצוי בתיק בית המשפט. כן הסכימו שנקודת המוצא הינה שהנתבע שילם דמי שכירות בסך 5600 ₪ לחודש בהסכם שהיה לו עם המוכר בהסתמך על השקעותיו במושכר.

4.דיון משפטי:

בכל הנוגע לטענות הנתבע בדבר הבטחות המוכר לזכות סירוב ראשונה בקניית הנכס, טענות אלא אינן רלוונטיות כלל לתביעה שבפני. הנתבע לא ביקש לצרף את המוכר כצד ג'. אם לנתבע טענות כנגד המוכר, ניתן לבררן בהליך מתאים, כאשר יש לציין שקיים הליך משפטי בין הנתבע למוכר.

5.בכל הנוגע לתשלום דמי השכירות, השאלה העומדת לדיון הינה מהו גובה דמי השכירות שעל הנתבע לשלם, האם סך של 5600 ₪ כטענת הנתבע או סך של 15,600 ₪ כטענת התובע.

6.הנתבע טוען שהוסכם עם המוכר על תשלום דמי שכירות בסך 5600 ₪ בגין השקעותיו בנכס במהלך השנים.

7.התובעת לא היתה כל צד להסכמה זו שבין הצדדים משכך כיצד יכולה היא לפצות הנתבע על השקעותיו?

התובעת רכשה הנכס מהמוכר במצבו כולל השקעות הנתבע, וברור הוא שמחיר הנכס כלל בחובו אף את ההשקעות שבוצעו בנכס. אם לנתבע טענות בדבר זכות קיזוז הקיימת לו עליו להפנותן כנגד המוכר, כאשר כפי שציינתי לעיל קיים כבר הליך משפטי ביניהם אשר יש להניח כולל גם טענות אלה.

8.האם יש מקום שהנתבע ימשיך לשלם את דמי השכירות כפי שנקבעו בהסכמה שבינו למוכר? איני סבורה כך. העובדה שדמי השכירות הועמדו בגובה 5600 הינה כך הוסכם בין הצדדים בגין השקעות המושכר בנכס. התובעת כלל לא נהנתה מהשקעות אלה, ולמעשה ברור הוא ששילמה עליהן במסגרת הסכם המכר שכן רכשה הנכס במצבו הוא. מנגד הנתבע יכול לפעול כנגד המוכר להחזר השקעותיו בנכס.

משכך סבורני שעל הנתבע לשלם דמי שכירות ראויים.

9.התובעת צירפה חוות דעת שמאי מטעמה לפיה דמי השכירות הראויים הינם בסך 15,600 ₪. לחודש. הנתבע לא הציג כל חוות דעת נגדית למרות שיכול היה לעשות כן. אציין שהנתבע בחר להגיש חוות דעת שמאית המפרטת השקעותיו בנכס אולם הוסכם שחוות דעת זו תוצא מתיק בית המשפט, כאשר הנתבע יוכל להשתמש בה במסגרת תביעה המתנהלת על ידי המוכר כנגדו.

משכך סבורני שיש מקום לאמץ את קביעת השמאי אשר לא נסתרה.

10.מהי התקופה לגביה יש מקום לחייב הנתבע? מר אשר יוסף מנהלת התובעת הצהיר שהודיע לידיעת הנתבע אודות המכירה ודרש את פינוי הנכס לכל המאוחר עד ליום מסירת החזקה, 1.1.12. כך הצהיר שהוא אישית שוחח עם הנתבע, סמוך לאחר הרכישה כאשר היתה בידיו הערת האזהרה ללשכת רישום המקרקעין ומסר לו על הרכישה, על חובתו להתפנות והציג בפניו את הערת האזהרה. (ראה סעיף 15 לתצהירו).

11.אחיו של הנתבע, אלכס מלמרסון אשר הינו מנהל העסק הצהיר שרק בדיעבד ולאחר המכירה נודע להם שהתובעת רכשה את הנכס. כן הצהיר שכבר ביום 9.6.11 הודיע לו המוכר על סיום השכירות .