מכלוף ואח' נ' בן שושן

לפני תביעה לחיוב בפיצוי בסך של 1,200,000 ₪ בטענה להוצאת לשון הרע.

במהלך השנים 2016 – 2017 בקשו התובעים לקדם פרויקט בנייה גדול בתחום הישוב קדימה-צורן, פרויקט הכולל פינוי והריסת מספר בניינים ובניית למעלה מ- 200 דירות.

קידום הפרויקט כלל הגשת תכניות לאישור הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, ובין היתר, גם חייב את אישור המועצה המקומית קדימה-צורן לשינוי במיקום שטחי הציבור בפרויקט, כאשר התכניות מראות גם בניית מעברי חניה מתחת לשטחים המיועדים להיות שטחי ציבור.

שינויים אלו הובאו לדיון במליאת המועצה, כאשר הנתבע הינו אחד מחברי המועצה. אף שהשינויים שנתבקשו גם אושרו, בישיבת המועצה מתח הנתבע ביקורת על הליכי האישור וטען שיש מקום לעריכת תחשיב אקטוארי של שווי ההטבות שניתנו, ולדרישת פיצוי על בסיס תחשיב זה. אם לא כך ייעשה, טען הנתבע, יהווה הדבר ביטוי להפליה פסולה של התובעים לעומת יזמים אפשריים אחרים ואף ביטוי לשחיתות ציבורית. על דברי ביקורת אלו חזר הנתבע בראיונות שהעניק לתכניות רדיו.

על רקע זה, הוגשה התביעה. לטענת התובעים, הפרסומים שעשה הנתבע מהווים הוצאת לשון הרע, לנתבע לא עומדת כל הגנה, והנזק שנגרם להם עקב הפרסומים מגיע לסך של 1,200,000 ₪.

הנתבע כופר בטענות אלו, כופר בטענה שהפרסומים מהווים לשון הרע וממילא טוען להגנות שונות שעומדות לו אפילו יש בפרסומים לשון הרע.

בנוסף, טוען הנתבע שהתביעה הינה, למעשה, "תביעת השתקה". תביעה כזו שתכליתה הרתעתו והרתעת כל אחד אחר שיבקש למתוח ביקורת על התובעים בקשר עם הפרויקט.

במוקד התביעה עומדת לפיכך שאלת סיווגה – אם "תביעת השתקה" אם לאו, ומה משמעות יש לקביעה שכזו על בירור התביעה. ממילא ששאלה זו מתווספת לשאלות הרגילות העולות בבירור תביעה בטענה להוצאת לשון הרע.

העובדות

1. התובעת 2, חברת טופ במרחבי השרון חברה לייזום בע"מ (להלן "התובעת"), הינה חברה פרטית העוסקת בייזום ובניה של פרויקטים שונים.

התובע 1, גדי מכלוף (להלן: "התובע"), מתגורר בישוב קדימה-צורן (להלן: "הישוב"). התובע הינו הבעלים והמנהל של התובעת, ובאמצעותה עוסק אף הוא בקידום פרויקטים שונים.

הנתבע, חגי בן שושן, הינו עורך דין במקצועו והיה במועדים הרלוונטיים לתביעה זו (2016 – 2017) חבר מועצה (להלן: "המועצה") בישוב.

2. ברקע האירועים אשר הובילו להגשת תביעה זו, עומד פרויקט "פינוי בינוי" אשר תוכנן ברחוב יוספטל בישוב (להלן: "הפרויקט"), ואשר במסגרתו יפונו 9 בניינים ובהם 72 דירות, ויבנו במקומם בנייני מגורים חדשים הכוללים עשרות יחידות דיור.
3. התובעים החלו לפעול לקידום הפרויקט לפני שנים רבות, ובמסגרת זו פעלו להתקשרות עם בעלי הדירות בבניינים שבתחום הפרויקט. במהלך 2011 אף הגישו התובעים בקשה לאישור תכניות לביצוע הפרויקט.

הליכי התכנון והשגת האישורים לביצוע הפרויקט נמשכו מספר שנים, שבמהלכם נעשו שינויים והוגשו תכניות מתוקנות. בין השינויים שנתבקשו גם אישור לניוד שטחי שירות ממרתפי הבניינים המתוכננים לקומות המגורים וכן שינויים המתייחסים לשטחים המיועדים להיות שטחי ציבור.