תא"ח
בית משפט השלום רחובות
|
44259-03-10
13/03/2011
|
בפני השופט:
שירלי דקל נוה
|
- נגד - |
התובע:
|
הנתבע:
|
|
החלטה
כללי
1. זוהי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין לפינוי מושכר, שניתן ביום 16.2.11 (להלן: "פסק הדין"), במסגרתו התקבלה תביעת הפינוי שהגישה המשיבה נגד המבקשת ונגד נתבע נוסף, לפינויים מהמבנה שבבעלות המשיבה (להלן: "המושכר").
טענות המבקשת
2. המבקשת טוענת כי פסק הדין הומצא לבא כוחה רק ביום 3.3.11, ובימים אלו היא שוקדת על הכנת ערעור על פסק הדין.
המבקשת טוענת כי עיכוב ההליכים נועד לאפשר לה להגיש את הערעור ולצמצם את נזקיה.
המבקשת טוענת כי אי מתן עיכוב הליכים ייתר את הגשת הערעור, שכן אם פסק הדין לא יעוכב, לא יהיה עוד טעם בערעור. לכן, על מנת לשמור על זכותה הבסיסית של המבקשת להגיש ערעור ולקיים הליך הוגן, יש לעכב את ההליכים.
עוד טוענת המבקשת כי השקיעה במושכר כשני מיליון ₪, ואי עיכוב צו הפינוי יגרום לה לפגיעה כלכלית קשה.
המבקשת מוסיפה וטוענת כי היא ניצלה את הזמן שחלף מאז מועד הדיון על מנת להגיע לפשרה עם המשיבה, וללא הצלחה.
בקשת המבקשת נתמכת בתצהיר מטעם גב' אורטל לוי, מנהלת המבקשת ובעלת מניותיה.
תגובת המשיבה
3.המשיבה עותרת לדחיית בקשת המבקשת, שכן, לטענתה, הבקשה אינה עומדת בדרישות הדין, ואינה מבוססת, לא מבחינה משפטית ולא מבחינה עובדתית.
המשיבה טוענת כי מדובר בעזות מצח מצד המבקשת, אשר פלשה לרכושה של המשיבה, נהגה בו כמנהג בעלים, מבלי לשלם תמורה במשך חודשים ארוכים, וללא כל זכות שבדין אף השכירה את המושכר לצד שלישי, תוך גריפת רווחים לכיסה.
המשיבה מוסיפה וטוענת כי המבקשת ניצלה את ההליך המשפטי כדי להישאר במושכר מבלי לשלם דמי שכירות, ומטרתה גם היום "לדחות את הקץ", ולהמשיך להחזיק במושכר, ללא תשלום, ותוך עשיית עושר ולא במשפט.
לטענת המשיבה, למבקשת אין ולא הייתה כל זכות שבדין להחזיק במושכר, והינה בבחינת פולשת למקרקעין, ולכן, מן הראוי, שבית המשפט לא ייתן לה סעד, על מנת "שלא ייצא החוטא נשכר".
המשיבה טוענת כי סיכויי הערעור הם אפסיים, לנוכח העדר כל זכות של המבקשת להחזיק במושכר, ומאחר שכל טענות המבקשת נדחו במסגרת פסק הדין. כמו כן, גם מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובת המשיבה, הנמצאת מול "שוקת שבורה", כאשר זכות הקניין שלה נפגעת, ואין לה כל יכולת ריאלית להיפרע מהמבקשת.
לטענת המשיבה, הטענה היחידה של המבקשת בבקשתה היא טענה הנוגעת לנזק כספי בגין השקעות שהשקיעה במושכר, טענה זו נטענת ללא כל אסמכתא, ואינה מקימה לה זכות להחזיק במושכר. את הנזק הנטען, הניתן לאומדן כספי, המבקשת תהא רשאית לתבוע בהליך של תביעה כספית.
המשיבה טוענת עוד כי כל עוד מוחזק המושכר שלא כדין על ידי המבקשת, מתנופפת מעל ראשו של מנהל המשיבה חרב של הליכים פליליים בגין עבירות של רישוי עסקים ועבירות בניה, וזאת בגין התנהלותה השערורייתית של המבקשת.
המשיבה טוענת עוד כי התצהיר התומך בבקשת המבקשת רצוף שקרים, ולא היה כל ניסיון מצד המבקשת להגיע לפשרה עם המשיבה לאחר מתן פסק הדין.
לאור המקובץ, המשיבה טוענת כי למבקשת אין כל עילה שבדין לעיכוב ביצוע פסק הדין, יש לדחות את בקשתה, ולחייב את בעלי מניותיה באופן אישי בתשלום הוצאות משפט ריאליות.