מינהל מקרקעי ישראל ואח' נ' אשואל ואח'

החלטה

1.ביום 1.2.11 ניתנה החלטתי בבקשה שהוגשה ע"י הנתבעת לביטול פסק דין שניתן בתיק זה. לטענת הנתבעת היא לא ייפתה כלל את כוחו של עו"ד פרסיק לייצגה בהליך המשפטי, לא התייצבה לדיונים ולא חתמה על כל מסמך ועל כן ביקשה לבטל את פסק הדין שניתן ללא ידיעתה. במסגרת התגובות קיבלתי את עמדת עו"ד פרסיק שפירט בתגובתו שהחתים את הנתבעת על יפוי כח במשרדו אשר אינו נמצא בידיו. כן פירט שהנתבעת היתה במשרדו עם ילדיה וקיבלה הסבר מפורט על ההליך המשפטי. הנתבעת ביקשה לחקור את עו"ד פרסיק על תגובתו. החלטתי קבעה שאין כל מקום לקיים חקירה וניתן להכריע בהתאם לחומר המצוי בפני. על כן קבעתי בהחלטה מנומקת לאחר שבחנתי טענות הצדדים שאין כל מקום לבטל את פסק הדין שניתן כחוק לאחר שהתנהלך הליך הוכחות ממושך ולאחר שהנתבעת היתה מיוצגת. על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי. בערר נקבע שיש מקום להחזיר התיק לצורך קיום חקירות הצדדים כפי שביקשה הנתבעת.

משכך נקבע דיון ליום 5.9.11.

2.בדיון שהתקיים נחקרו הן עו"ד פרסיק והן הנתבעת ובתה.

עו"ד פרסיק למרות חקירתו הנגדית שב והעיד שהנתבעת חתמה בפניו על יפוי הכח, לטענתו הוא לא מצאו בתיק בית המשפט. כן העיד שבמהלך השנים היה בקשר עם ילדיה של הנתבעת אשר קיבלו דיווח על התביעה. כן הגיעו למשרדו מספר פעמים, קיבלו חומר הקשור לתביעה ואף הגישו לו מסמכים. כן שוחחו עימו בטלפון מספר פעמים באשר לתביעה. בשנת 2007 אף שלחה לו בתה של הנתבעת מסמכים באשר למצבה של הנתבעת על מנת שיוכל להגיש במסגרת התביעה שכנגד שהוגשה בתיק זה על ידי הנתבעת ונתבעים אחרים בקשה לפטור ממחצית שניה של האגרה אותה ביקשו להגיש.

עדותו היתה בהירה. ניכר היה שזוכר בבירור האירועים הקשורים ומעיד על שאירע. מעדותו למדה אני שהנתבעת חתמה בפניו על יפוי כח. הוא הסביר שאכן קיים יפוי כח לא חתום, שהציגה הנתבעת. זהו יפוי הכח שהועבר לה לחתימה על ידו כאשר בעקבותיו הגיעה למשרדו וחתמה על יפוי הכח.

יש לזכור שהתביעה החלה בשנת 2002 ועל כן יכול ולא נשמרו על ידו המסמכים מאותה עת.

כן עלה מעדותו שהנתבעת באמצעות ילדיה קיבלה דיווח ממנו במהלך השנים על התביעה ואף המציאה מסמכים לצורך המשך טיפולו.

3.הנתבעת נחקרה אף היא אולם מעדותה לא התרשמתי שאכן זוכרת את שאירע וכי הינה בקיאה באירועים שהתרחשו.

כן נחקרה בתה של הנתבעת. לא קיבלתי ממנה תשובה ברורה לגבי המסמכים שנשלחו על ידה לעו"ד פרסיק. לטענתה שלחה לו מסמכים לבקשתו לצורך התנהלותו מול המינהל בנושא באשר לכספים המגיעים להם בהמשך לפינויים. המסמכים שנשלחו הינם אישור ביטוח לאומי על תשלום גימלה וכן אישורים על תשלומים בקצבת זקנה. לא ברור מדוע במו"מ עם המינהל יש צורך במסמכים אלה, ועל כן מקובלת עלי עדות עו"ד פרסיק שמסמכים אלה התבקשו על ידו לצורך בקשת הנתבעת שלא לשלם את מחצית האגרה השניה במסגרת התביעה שכנגד שהוגשה על ידה כאשר התקרב מועד ההוכחות. אף מבחינת לוח הזמנים הליך ההוכחות כך העיד עו"ד פרסיק נדחה מספר פעמים והיה אמור להתקיים בשנת 2007 ועל כן המסמכים נמסרו לידיו אז על מנת שיוכל להגיש בקשה לפטור מאגרה טרם הדיון.

כן אף לא קיבלתי כל הסבר מספק מדוע שמסמכים כה אישיים אלה ימסרו לעו"ד שאינו מייצג ומטפל בענייני הנתבעת.

מכל האמור לעיל השתכנעתי שהנתבעת ידעה והסכימה לכך שעו"ד פרסיק ייצגה בתביעה שהוגשה כנגדה ואף בתביעה שכנגד, ויש מקום לדחות בקשתה לביטול פסק הדין שניתן לטענתה במעמד צד אחד.

4.לענין סיכויי ההגנה. כמפורט בסיכומי התובע אין לנתבעת כל טענת הגנה מפני התביעה הכספית שהוגשה על ידי התובע. הנתבעת לא הגישה כל בקשה לביטול כנגד פסק הדין לפינוי וסילוק יד מהמקרקעין שהיו בהחזקתה ובהחזקת מר יהודה דוראני. בשנת 1994-1995 כתבה הנתבעת לתובע שמקרקעין אלה הינן בהחזקתה וכי מר יהודה דוראני מטפל בהם ובשכירויות עבורה ועבור משפחתה לשביעות רצונה.

בסיכומיה כעת הינה מעלה טענה חדשה לא עלתה כלל קודם לכן לפיה לא היה לה כל אנטרס במקרקעין לאחר פטירת בעלה שהיה שותף של מר דוראני בקרקע. לא ברור כיצד יכולה לעמוד טענה זו עם המכתבים שנשלחו למינהל כמפורט לעיל ומדוע לא עלתה טענה זו קודם לכן, על כן סבורני שאף לגופו של ענין אין כל מקום לאפשר לנתבעת ביטול פסק הדין.

על הנתבעת לשלם הוצאות עו"ד פרסיק בהגעתו לדיון והוצאות הליך זה בסך 2,000 ₪. כן תשלם הוצאות לב"כ התובע בסך 5,000 ₪.

ניתנה היום, כה תשרי תשע"ב, 23 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.