מזרחי נ' איגל ואח'

פסק דין

רכבו של התובע נפגע בחלקו האחורי ביום 26.3.09 מרכב בו נהג הנתבע 1, שנהיגתו בוטחה על ידי הנתבעת 2. אין מחלוקת בין הצדדים כי האשם לתאונה מוטל לפתחו של הנתבע. מחלוקתם אינה אלא בשאלה אם נגרם נזק כלשהו לרכב התובע כתוצאה מארוע תאונתי זה.

התובע צירף לכתב התביעה חוות-דעת שמאי שנערכה לאחר בדיקה מיום 3.6.09, כחודשיים ומחצה לאחר התאונה. השמאי קבע כי הנזקים בחלקו האחורי של הרכב המסחרי בו נהג התובע מצריכים את החלפת המדרגה האחורית והחלפת חלקים שונים בפגוש האחורי, תיקונים המסתכמים בסכום של 5,391 ₪ ללא מע"מ. מהתמונות שצורפו לחוות-הדעת עולה שהמדרגה התעקמה כתוצאה מעוצמת החבטה.

בהודעה ששלח התובע למבטחתו נרשם כי "נסעתי בנסיעה איטית עד למצב עצירה". גירסה דומה מסר הנתבע בעדותו בבית המשפט, ולפיה אירעה התאונה כאשר הצדדים היו במצב עצירה ואז "התחלנו לזוז קצת ופגעתי בו בלי גז". לטענת הנתבע לא יתכן שהנזקים נגרמו בשל פגיעה קלה זו. הנתבע הבהיר שהבחין במקום בסימני חלודה בפגיעה במדרגה, ולפיכך הציע לתובע כי השניים יפנו למוסך שני אומנים כדי לבדוק אם יתכן שהפגיעה אירעה בשל התאונה. הוא הגיע למוסך והרכב נבדק על ידי מר יוסי מויאל, ממוסך שני אומנים. לדברי הנתבע מסר לו מר מויאל שלא יתכן שהנזק נגרם מהפגיעה על ידי רכבו. התובע טען בדיון שמר מויאל מסר לו שאין ביכולתו לקבוע אם מדובר בנזק כתוצאה מהתאונה אם לאו, וכי עליו לפנות לשמאי לעניין זה.

לנוכח הגירסאות השונות בנוגע לדברים שאמר מר מויאל, שיש בהן כדי להשליך גם על אמינות גירסאות הצדדים, התבקש מר מויאל להודיע לבית המשפט מה מסר לצדדים לאחר בדיקתו. במכתבו שנמסר עתה לבית המשפט נאמר שהוא הבחין במגן "פגום עם סימני חלודה רבים ובולטים" ולכן אמר לצדדים במפורש שלא יתכן שהנזק נגרם על ידי פגיעת רכב הנתבע ברכב התובע. דברים אלה עומדים מחד בסתירה מפורשת לדברים שסיפר התובע, ומאידך הם מחזקים את ההתרשמות מסימני החלודה הניכרים שבתמונות.

משכך הם פני הדברים, וכאשר הן הנתבע והן מר מויאל מאשרים שהמגן נשא סימני חלודה בסמוך לתאונה, ואף מהתמונות עצמן (שלא ברור מתי צולמו) נראה שמדובר בנזקים ישנים, ושעה שעוצמת המכה על פי תיאור שני הצדדים גם יחד אינה מתיישבת עם טיב הפגיעה, ולנוכח העובדה שגירסת הנתבע בנוגע לדברי מר מויאל התבררה ככזו שאינה עולה בקנה אחד עם העובדות, הגעתי לכלל מסקנה לפיה לא הוכח שהנזק המתואר בחוות-הדעת נגרם בתאונה.

לפיכך אני מורה על דחיית התביעה. התובע ישלם לנתבעים הוצאות משפט בסכום של 1,000 ₪ (500 ₪ לכל אחד מהם).

המזכירות תשלח העתק מפסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ג אב תש"ע, 03 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: