מזל נ' הראל בעמ ואח'

החלטה

1.לפניי בקשה מטעם התובעת (להלן: "המבקשת") לפטור מהגשת חוות דעת רפואיות בתחום הרפואה התעסוקתית ולהורות על מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט.

ואלה העובדות הצריכות לעניין לפי כתב התביעה

2.עניינה של התובענה הינה תשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה שלא שולמו למבקשת. המבקשת, ילידת 1957, מבוטחת בפוליסות ביטוח מטעם המשיבה 1, באמצעות המשיבה 2, כמפורט בכתב התביעה, כדלקמן:

האחת, פוליסת ביטוח חיים בשם "נשית אישית פלוס", מתאריך 1.2.1995 למשך 27 שנים, הכוללת כיסוי למקרה אבדן כושר עבודה, שחרור מתשלום פרמיות ופיצוי בגין גילוי סרטן השד ו/או סרטן הרחם.

השנייה, פוליסת ביטוח חיים בשם "עדיף מעולה", מתאריך 1.5.2000 למשך 22 שנים, הכוללת כיסוי למקרה אבדן כושר עבודה מתחדש, שחרור מתשלום פרמיות וחסכון מצטבר וביטוח מפני מספר מחלות קשות.

בשנת 2003 התגלה בראשה של המבקשת גידול, אשר לא הפריע לה בעבודתה היומיומית. בתאריך 13.11.2008 נפלה המבקשת בלכתה ברחוב בעקבות אירוע מוחי. מאז יום האירוע ובשל מחלות וסיבוכים נמצאת המבקשת בחופשת מחלה.

ביום 14.9.2009 הגישה המבקשת למשיבה 1 הודעה ראשונה לתביעת אי כושר. ביום 4.3.2010 הודיעה המשיבה 1 למבקשת על דחיית תביעתה מהטעם כי קבלתה לתכנית הביטוח הסתמכה על מצגים כוזבים מצידה באשר למצבה הרפואי וכי המבקשת סובלת מאותן בעיות רפואיות, בשלן הגישה תביעתה, עוד טרם התקבלת לתכנית הביטוח מבלי שדיווחה עליהן. בנוסף, נטען כי לאור החומר הרפואי המועט המצוי בידי המשיבה 1, מצבה הרפואי של המבקשת אינו מצדיק אבדן כושר עבודה מעבר לתקופת ההמתנה הקבועה בפוליסת הביטוח.

מכאן תביעת המבקשת לתגמולי ביטוח בגין אבדן כושר עבודה, כמפורט בכתב התביעה.

הבקשה - תמצית טענות הצדדים

3.המבקשת בבקשתה, בתצהירה ובתגובתה לתגובת המשיבים עתרה למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הרפואה התעסוקתית. המבקשת טענה כי בעקבות האירוע המפורט בתביעתה היא זכאית לתגמולי ביטוח מהמשיבה 1 בשל אבדן כושר עבודה ומחלה קשה.

לשיטתה, קיימות ראיות מבוססות ומוצקות לביסוס אבדן כושרה לעבודה ואף צירפה לבקשתה, בין היתר, "טופס סיכום בדיקה רפואית" מטעם מומחה לרפואה תעסוקתית של קופת חולים "שירותי בריאות כללית", מיום 25.1.2009, ממנו עולה כי אינה כשירה לחזור לעבודה עד גמר הבירור והטיפול בה ואישור מטעם המל"ל בדבר קצבת נכות צמיתה בשיעור 100%, החל מיום 1.12.2011.

נוסף על כך, ציינה המבקשת כי מצבה הכלכלי קשה, כתוצאה מאי כיבוד פוליסת הביטוח בגין אבדן כושר עבודה, ועל כן אין ביכולתה לעמוד במעמסה הכספית הכרוכה במימון חוות דעת רפואית הדרושה להוכחת עניין שברפואה, כמצוות תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

המבקשת הפנתה לפסיקה רלוונטית.

4.המשיבה 1 מתנגדת לבקשה וטענה כי אין באמור בבקשה כדי להצמיח טעם מיוחד המצדיק את המבוקש בה שהינו בגדר החריג לכלל. לטענת המשיבה 1, לב ליבה של התובענה הינו עניין שברפואה שעל בית המשפט יהא להכריע בו ובהעדר חוות דעת מנועה המבקשת מלהוכיח כל טענה שברפואה, לרבות מצבה הרפואי והשלכותיו הרפואיות. עוד ציינה המשיבה 1 כי לשיטתה אין ולא היה במצבה של המבקשת בכדי לגרום לאבדן כושר השתכרות ו/או יכולת עבודה ומחלה קשה, כהגדרתם בפוליסת הביטוח נשוא התובענה. המשיבה 1 הוסיפה וציינה כי המבקשת לא הציגה ראיות של ממש התומכות בטענתה להעדר יכולת כלכלית לשאת בעלות מומחה רפואי. לטענת המשיבה 1 חלפה תקופת ההתיישנות באשר לקבלת תגמולי ביטוח בגין מחלה קשה ובאשר לתגמולי ביטוח בגין אבדן כושר עבודה מעבר לשלוש שנים שקדמו למועד הגשת התביעה. המשיבה 1 הפנתה לפסיקה רלוונטית.

המשיבה 2 הודיעה כי היא מתנגדת לבקשה והצטרפה לנימוקי המשיבה 1 בתגובתה.

דיון ומסקנות

5.סמכותו של בית המשפט למינוי מומחים ולמתן פטור מהגשת חוות-דעת מומחה מוגדרת בפרק יא' לתקנות. שתי התקנות הרלבנטיות לענייננו הן תקנות 127 ו- 130, וזו לשונן:

"127.חוות דעת רפואית

רצה בעל-דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב-טענותיו תעודת-רופא או חוות-דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 (להלן: חוות-דעת); אולם, רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל-דין מצירוף חוות-דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו".