מועד ההתיישנות של תביעה בגין הטרדה מינית

סגן הנשיא י' אליאסוף

1. לפנינו ערעור ברשות )דב"ע נז/95-8( על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב מיום
30.6.1996 )תב"ע נה/15-4174; השופטת בן-יוסף(, בה הוחלט למחוק על הסף, מחמת
התיישנות, את תביעתה של המערערת כנגד המשיב, המתייחסת להטרדה מינית.

הרקע העובדתי וההליכים בבית הדין האזורי

2. המשיב הוא חוקר פרטי המנהל משרד חקירות פרטי בשם ש.ח.פ.. המערערת עברה קורס
חקירות, והחלה לעבוד אצל המשיב כ"מתאמנת". עבודתה אצל המשיב היתה בתקופה שמיום
2.8.1994 עד ליום 4.1.1995.

3. בטופס "תביעה לתשלום שכר עבודה" שהגישה המערערת לבית הדין האזורי ביום
18.6.1995, נתבע המשיב לשלם למערערת שכר עבודה, דמי נסיעה, גמול בעד עבודה במנוחה
שבועית ופדיון חופשה. בנוסף לכך נתבע סכום של 5,000 ש"ח "בגין הטרדה מינית במשך כל
זמן עבודתי במשרדו".

בשלב זה של הדיון לא היתה המערערת מיוצגת.

4. בדיון לפני רשמת בית הדין ביום 31.10.1995 התיצבה המערערת עם באת-כוחה, וביקשה
לאפשר לה תיקון של כתב התביעה. הרשמת נעתרה לבקשתה.

5. בכתב התביעה המתוקן שהגישה המערערת )על גבי כתב התביעה המתוקן לא נרשם תאריך
הגשתו(, צוין כי המשיב לא רשם את המערערת במשרד המשפטים כ"מתאמנת" על-פי חוק חוקרים
פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב1972-, וכן נתבע המשיב לשלם למערערת שכר עבודה ראוי,