לאחר שנתתי דעתי למכלול הראיות שהוצגו לפני ולטיעונים שנפרשו לפני בהרחבה מטעם באי כוח הצדדים, לא מצאתי כי אשמתו של הנאשם הוכחה מעל לכל ספק סביר, ועל כן החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. להלן יובאו נימוקיי.
נגד הנאשם הוגש כתב אישום, המייחס לו ביצוע בצוותא של עבירות רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירה על סעיף 423 בצירוף סעיף 29(א) ו-(ב) לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (להלן: "החוק"), ומרמה בכוונה להתחמק ממס, עבירה על סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) בצירוף סעיף 29(א) ו-(ב) לחוק.
עובדות כתב האישום:
על פי המפורט בחלק הכללי לכתב האישום, נתיבי ישראל, החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ (להלן: "נת"י"), היא חברה ממשלתית העוסקת בתכנון, פיתוח ואחזקת כבישים בישראל. נת"י הוקמה בשנת 2004 במקומה של יחידת הסמך במשרד התחבורה – מע"צ. עם הקמתה כחברה ממשלתית, החלה נת"י להעסיק במיקור חוץ נותני שירותים רבים ובהם מנהלי פרויקטים, האחראיים על ניהול שלבי הקמת כבישים מתכנון ועד ביצוע, וכן קבלני ביצוע שעסקו בסלילת כבישים. אלכס ויז'ניצר (להלן: "ויז'ניצר") שימש החל מיום 1.9.03 כמנהל מע"צ ובהמשך, עם הפיכת מע"צ לחברה ממשלתית, כיהן כמנהלה הכללי עד ליום 15.11.10. במסגרת תפקידו כמנכ"ל שימש ויז'ניצר יו"ר ועדת המכרזים של נת"י, אשר בחרה את קבלני הביצוע שעבדו בפרויקטים השונים, וכן דנה בבקשות קבלני הביצוע לתשלום עבור עבודות חריגות: עבודות שסוגן, כמותן או מחירן נוספים או שונים על הקבוע בחוזה שנחתם בינם לבין נת"י (להלן: "חריגים").
עוד מצוין בחלק הכללי לכתב האישום כי חברת "ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ" (להלן: "החברה" או "ביבי כבישים") היא חברת בניה פרטית בבעלותו של יהודה בוזגלו (להלן: "בוזגלו"). ישראל בר (להלן: "בר") היה בעל מניות בחברה משנת 1991 ועד ליום 28.4.08, אז רכש בוזגלו את מלוא מניותיו מידיו. הנאשם שימש רואה חשבון מבקר של החברה משנת 1991 ובמועדים הרלבנטיים לכתב האישום. בתקופה הרלבנטית לכתב האישום נהגה החברה, באמצעות בוזגלו, להגיש למכרזי ביצוע תשתיות שפרסמה נת"י הצעות מחיר נמוכות מעלויות הביצוע. לאחר מכן חיפש בוזגלו דרכים להגדיל את סך התשלום מנת"י עבור ביצוע הפרויקט, בין היתר בדרך של תשלומי חריגים. אלמלא אושרו התשלומים החריגים היתה החברה נקלעת לבעיה כלכלית חריפה מאחר שהתחייבה בהסכם לבצע את העבודה במחירים נמוכים. במהלך כהונתו של ויז'ניצר כמנכ"ל נת"י נמסרו לביצועה של החברה שני פרויקטים: בחודש ינואר 2007 נמסר פרויקט מחלף אשדוד שלב ג' (חוזה 125/06) לביצוע עבודות גישור, סלילה, פיתוח, הסדרה ושיקום של דרכים 41 ו-42 וכבישי גישה (להלן: "פרויקט מחלף אשדוד" ובחודש נובמבר 2009 נמסר לחברה פרויקט שדרוג כביש 40 מאחז בית קמה (להלן: "פרויקט כביש 40").
בנוסף, נטען בחלק הכללי לכתב האישום כי עוד בטרם כניסתו של ויז'ניצר לתפקיד מנכ"ל מע"צ, נהג בוזגלו לשלם כספי שוחד למפקחים במע"צ, זאת בתמורה לכך שיאשרו את החשבונות שהגיש לתשלום. כך, במשך 20 חודשים, בין השנים 2002-2004, נהג בוזגלו לתת למפקח אלכס לבודקין (להלן: "לבודקין"), מידי חודש, 10,000 ₪ במזומן, כשוחד בעד פעולותיו של לבודקין במסגרת תפקידו במע"צ להיטיב עם בוזגלו ועם החברה, ובעד אישוריו של לבודקין את החריגים שביקשה החברה בפרויקט סלילת כביש 7 כנות (מכרז 61/01) (להלן: "פרויקט כביש 7"). בנוסף, במועדים שונים במהלך כהונתו כמנכ"ל נת"י דרש ויז'ניצר מבוזגלו סכומי כסף כשוחד בעד פרויקטים שנמסרו מנת"י לביצועה של החברה – פרויקט מחלף אשדוד ופרויקט כביש 40, ובעד אישור תשלומים חריגים. בוזגלו נענה לדרישותיו של ויז'ניצר, והעביר לו, ישירות או באמצעות שמעון אזולאי (להלן: "אזולאי"), החל מחודש נובמבר 2006, או סמוך לכך, כספי שוחד בסכומים שנעו בין 1.1 ל-3 מיליון ₪.
עד כאן בנוגע לחלק הכללי, ובאשר לאישום עצמו, הרי שעל פי הנטען בכתב האישום, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום גייס בוזגלו כספים במזומן על מנת לתתם כשוחד, בין היתר בדרך של משיכות בעלים מהחברה. בהוראתו של בוזגלו, משכה מנהלת החשבונות של החברה, שושנה לביא (להלן: "לביא"), כספים במזומן מחשבון הבנק של החברה לפקודת בעלי המניות, באמצעות שיקים עצמיים. בנוסף, משכו בעלי המניות מיליוני שקלים מחשבון החברה בדרך של העברה בנקאית לחשבונותיהם הפרטיים. משיכות אלו נרשמו בספרי החברה בכרטסות בעלי המניות.
בסוף שנת 2006 או בראשית שנת 2007, על מנת להתחמק מתשלום מס, הקטין הנאשם, אשר שימש כאמור כרואה החשבון המבקר של החברה, בהנחיית בוזגלו, את יתרות החובה של בעלי המניות כנגד רישום "הוצאות קידום פרויקטים" בסכום כולל של 8.4 מיליון שקלים, בידיעה שלא היו אלה הוצאות מותרות בניכוי. בהמשך, דרשו הנאשם ובוזגלו את "הוצאות קידום הפרויקטים", כהוצאות של החברה בדוחותיה הכספיים לשנת 2006, על מנת להתחמק מתשלום מס.
ההליך עד כה:
ראשיתו של ההליך בהגשת כתב אישום משותף נגד הנאשם ונגד אזולאי במסגרת ת"פ 12056-03-19. במהלך דיון שהתקיים לפני ביום 7.7.19, גובשה הסכמה בדבר הפרדת ענייניהם של השניים, ובעוד ההליך נגד אזולאי נמשך באותה מסגרת דיונית, הוגש כתב אישום נפרד נגד הנאשם, וזהו ההליך בו עסקינן כעת. במהלך אותו דיון אף גובשה הסכמה לפיה תהיה המאשימה רשאית להגיש את כלל החומרים הראייתיים הרלבנטיים להליך זה, מבלי שהעדים מטעמה יידרשו להתייצב למתן עדות ויעמדו לחקירה נגדית. בהתאם להסכמה זו הוגשו מטעם התביעה כלל המוצגים הרלבנטיים לטעמה, וסומנו ת/1-ת/136.