מדינת ישראל נ' י'

החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, וזאת מחמת הספק.

כתב האישום והמענה לו

1.כנגד הנאשם, יליד 1956, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. על פי העובדות, במועד הרלוונטי עבד הנאשם כנהג מונית. ר. נ. (להלן – ר. או המתלונן) התגורר ברח' ארלוזורוב 4 ברעננה (להלן – הבית). ביום 12.10.18 הסיע הנאשם את ל. נ., אחיו של ר. (להלן – ל.), ובת זוגתו לבית. בהמשך למתואר, הגיע ר. למקום וניגש לקחת את המזוודות של בני הזוג מתא המטען של המונית. בשלב זה סגר הנאשם את תא המטען על ראשו של ר., וכתוצאה מכך נגרם לו חתך בקרקפת בחלק הפרונטלי והוא נזקק לתפרים בראשו.

2.במענה לכתב האישום כפר הנאשם בעבירה המיוחסת לו וטען ש"בעת שסגר את דלת תא המטען לא היה המתלונן בתא המטען, אלא היה מאחורי הנאשם מבלי שהנאשם מבחין בו, שכן זה עומד מאחוריו. לטענת הנאשם, לאחר שהחל בפעולת הסגירה מבלי שראה כלל את המתלונן, ניגש המתלונן מאחורי גבו של הנאשם אל תא המטען ומכאן קיבל את המכה בראשו" (עמ' 3).

3.מטעם המאשימה העידו המתלונן, ר.; ל.; ומ. ס., בת זוגו של ר..

כמו כן, הוגשו המוצגים הבאים – ת/1 – תמונות הפציעה של ר.; ת/2 – תעודה רפואית של ר.; ת/3 – שרטוט שערך ל. ביחס למיקום המעורבים ביחס למונית; ת/4 – סרטון שצילמה מ. ס. מחלון הבית, מול מקום האירוע, מיד לאחר התרחשותו; ת/5 – שרטוט שערכה מ. ביחס למיקום המעורבים ביחס למונית; ת/6 – דו"ח פעולה מיום 12.10.18 שעה 04:25 מאת רס"ל ישראל יאיר; ת/7 – דו"ח צפיה מיום 19.11.18 מאת רס"מ לאוניד קוטוראי; ת/8 – מזכר זימון ר. (בת זוגו של ל.) לגביית הודעה מיום 26.11.18 מאת לאוניד קוטוראי; ת/9 – הודעת נאשם מיום 14.10.18; ת/10 – הודעת נאשם מיום 5.12.18; ת/11 – מזכר נסיון זימון המתלונן ובת זוגו ס. מיום 19.11.18 מאת רס"מ לאוניד קוטוראי; ת/12 – מזכר זימון הנאשם לגביית הודעה מיום 4.12.18 מאת רס"מ לאוניד קוטוראי; ת/13 – מזכר זימון המתלונן לגביית עדות מיום 19.11.18 מאת רס"מ לאוניד קוטוראי; ת/14 – מזכר זימון ר. (בת זוגו של ר.) לחקירה מיום 26.11.18 מאת רס"מ לאוניד קוטוראי.

4.מטעם ההגנה העיד הנאשם.

כמו כן, הוגשו המוצגים הבאים – נ/1 – מזכר זימון המתלונן ול. לחקירה מיום 19.11.18 מאת רס"מ לאוניד קוטוראי; נ/2 – מזכר זימון ר. (בת זוגו של ל.) לחקירה מיום 2.12.18 מאת רס"מ לאוניד קוטוראי; נ/3 – הודעת ר. נס מיום 12.10.18; נ/4 – הודעת ר. נס מיום 13.10.18; נ/5 – סרטון הדגמת סגירת תא מטען מונית ביחס לגובה אדם (נערך על ידי הנאשם ובא-כוחו); נ/6 – תמונות מתוך סרטון ההדגמה.

5.אין מחלוקת בין הצדדים אודות קיומו של היסוד העובדתי בעבירה, דהיינו שהנאשם סגר את תא המטען של המונית על ראשו של המתלונן ושנגרמה למתלונן בעקבות כך החבלה המתוארת בכתב האישום. המחלוקת בין הצדדים נסובה אודות היסוד הנפשי בעבירה, דהיינו האם הנאשם היה מודע לעובדת היותו של המתלונן רכון לעבר תא המטען כשהוריד את תא המטען כלפי מטה, והאם חפץ בתוצאה שהתרחשה, או למצער, היה אדיש לה או קל דעת ביחס אליה.

תמצית פרשת התביעה

6.המתלונן, ר. נ., העיד שהוא גר יחד עם בת זוגו, ס., בקומה שניה בבית, גם הוריו מתגוררים באותו בנין, ולכן, ל. ובת זוגו השאירו שם את הרכב כשטסו לחו"ל. לדבריו, בליל האירוע התעורר, או שבת זוגו העירה אותו, מהרעש בחוץ. נשמע ויכוח קולני, מלווה בצעקות, בין הנאשם לל.. משראה מהחלון של. ובת זוגו היו מבולבלים ולא ידעו מה לעשות, והנאשם "די צעק עליהם", החליט לרדת למטה עם הארנק כדי לתת להם תמיכה ולעזור, כי הבין שמדובר במחלוקת כספית (עמ' 5). כשירד הבין שאחיו טוען שזו מונית של נתב"ג ועל כן, אמור להיות תעריף קבוע, ואילו הנהג הפעיל מונה על דעת עצמו וביקש לחייב אותו בסכום גבוה יותר. ר. הבין מהסיטואציה שהנאשם לא משחרר להם את התיקים, זאת גם לאחר של. הראה לו באינטרנט את התעריף האחיד. בשלב זה אמר המתלונן בקול רם לכל הנוכחים במקום "זה לא הגיוני הדבר הזה, אני הולך להוציא את התיקים", וכך תיאר –