מדינת ישראל נ' א'

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם נרשמה ביום 16.2.20, הזמנה לדין בגין אי ציות להוראת שוטר במדים (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו, וביום 20.12.20 נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העיד רס"מ עמוס בשירי, מטעמו הוגשו המסמכים הבאים: ת/1 – דו"ח הזמנה לדין, ת/2 – דו"ח פעולה, ת/3 – דו"ח מעצר, ת/4 – דיסק הסרטונים ממצלמת הגוף של העד.

מטעם ההגנה, העידו הנאשם ועד ההגנה, אליחי יעקב .

פרשת התביעה

כעולה מעדותו של עד התביעה והמסמכים שהוגשו מטעמו, הרי שביום 16.2.20, בשעה 17:12 לערך, נסע העד ברמת גן, ברחוב ז'בוטינסקי למערב ובהגיעו בסמוך לצומת עם רחוב קריניצי, הבחין באופנוע ועליו רוכב ונוסע, צועקים על נהג אוטובוס שנסע לימינם ובהמשך, נעצרים לתחנת אוטובוס המצויה ליד בית מספר 135 וכיוון שחשש שינסו לתקוף את נהג האוטובוס, עצר לידם ואמר "משטרה, תעצרו בצד לבדיקה מיד", על פי ת/2 או שסימן לנאשם לעצור,באמצעות ידו הימנית, על פי ת/1.

בתגובה, החל הנאשם לברוח בנסיעה מהירה, נכנס לתוך גינת נס, שברחוב ז'בוטינסקי 135 ואילו העד נסע אחריו, תוך שמירה על קשר עין עמו והבחין בנוסע משליך שקית שחורה ליד הגינה. הנאשם נכנס אל מבוא נס ובהמשך, לחניה ברחוב סוקולוב 8, שם נעצר והוא והנוסע ירדו מהאופנוע. העד הגיע למקום, הורה להם לשכב על הרצפה ומשראה כי השניים אינם נענים לדרישתו, שלף את אקדחו, כיוון אותו לעבר ברצפה והמשיך לדרוש מהם לשכב על הרצפה, כמתואר בעמוד 5 לפרוטוקול, שורות 9-15. לבסוף, הנאשם ועד ההגנה הסכימו לשכב ולאזוק את עצמם ולמקום הגיעו שוטרים נוספים, שלא ערכו כל דו"חות.

בחקירותו הראשית, הוסיף העד כי לא יכול היה להפעיל אמצעים משטרתיים במהלך הנסיעה אחרי הנאשם, שכן לא היה לו זמן לכך, אך נהג באופנוע משטרתי, מסומן בהתאם.

בחקירתו הנגדית, עמד העד על כך שלא טעה בזיהוי וכי הנאשם הוא שנמלט ממנו והוסיף כי הנאשם ועד ההגנה הסתכלו עליו, אחרי שפנה אליהם ברחוב ז'בוטינסקי .

בנוגע לטענת הסנגור כי הוא מכיר את הנאשם היכרות קודמת ו"מחפש" אותו, השיב העד כי הוא לא מחפש אף אחד, אבל היה לו ברור שכך יטען הנאשם, שכן פגש בו באירוע נוסף וזיהה אותו.

העד נשאל ולא ידע לפרט לגבי האוטובוס – מספר, חברה.

העד נשאל ואישר כי הנאשם לא ירד מהאופנוע בסמוך לאטובוס שבנדון.