מדינת ישראל נ' רודריג חסיד

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה גרם תאונת דרכים בגין נהיגה לאחור בחוסר זהירות, עבירה על תקנה 45(1) לתקנות התעבורה, בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה.

הנאשמת כפרה באישומים המיוחסים לה וביום 26.12.11, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העיד המעורב בתאונה, זולנדר ברק, והוגשו המסמכים הבאים:

ת/1 – סקיצה של הצומת וכלי הרכב שערכה הנאשמת

ת/2 – הודעת נאשמת במשטרה

ת/3 – תעודה רפואית על שם זולנדר ברק

להלן גרסת המאשימה, כעולה מכתב האישום, עדותו של עד התביעה והראיות שהוגשו:

ביום 16.6.09, בסמוך לשעה 18:30, נהגה הנאשמת ברכב בתל אביב, ברחוב וילנה ובהגיעה לצומת עם רחוב פרנקפורט, פנתה שמאלה. לאחר שפנתה, כאמור, הבחינה הנאשמת במקום חניה פנוי, מאחוריה ולימינה והחלה מסיעה רכבה לאחור.

יש לציין כי רחוב פרנקפורט הוא רחוב חד סטרי.

במהלך הנסיעה לאחור, פגעה הנאשמת ברכבו של המעורב, שפנה אותה עת מרחוב וילנה לרחוב פרנקפורט והיה מאחוריה.

כתוצאה מהתאונה, ניזוקו כלי הרכב המעורבים והמעורב נחבל בגופו.

להלן גרסת הנאשמת, כעולה מהודעתה במשטרה ועדותה בבית המשפט:

הנאשמת נהגה ברכב, כמפורט לעיל וטרם שהחלה מסיעה רכבה לאחור, וידאה כי אין כל רכב בצומת. לדבריה, המגע בין כלי הרכב היה קל כל כך, שבנה בן הארבע, שהיה עמה ברכב, לא חש בדבר.

הנאשמת העידה כי המעורב היה לחוץ, רועד וכי הודה בפניה כי היה מעורב בתאונה קודמת כחודש לפני תאונה זו וכי הומלץ לו כי לא ינהג ברכב.

הנאשמת הכחישה כי נגרם נזק כלשהו לכלי הרכב ולשיטתה, פגיעתו הגופנית של המעורב, מקורה בתאונה הקודמת בה היה מעורב, כאמור.

דיון והכרעה

תקנה 45 לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 קובעת כאמור: " נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך ובמידת הצורך ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע –